Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב	1 Cuando bajó del monte, fue siguiéndole una gran muchedumbre.
2 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני	2 En esto, un leproso se acercó y se postró ante él, diciendo: «Señor, si quieres puedes limpiarme».
3 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו	3 El extendió la mano, le tocó y dijo: «Quiero, queda limpio». Y al instante quedó limpio de su lepra.
4 ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם	4 Y Jesús le dice: «Mira, no se los digas a nadie, sino vete, muéstrate al sacerdote y presenta la ofrenda que prescribió Moisés, para que les sirva de testimonio.
5 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר	5 Al entrar en Cafarnaúm, se le acercó un centurión y le rogó
6 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד	6 diciendo: «Señor, mi criado yace en casa paralítico con terribles sufrimientos».
7 ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו	7 Dícele Jesús: «Yo iré a curarle».
8 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי	8 Replicó el centurión: «Señor, no soy digno de que entres bajo mi techo; basta que lo digas de palabra y mi criado quedará sano.
9 כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה	9 Porque también yo, que soy un subalterno, tengo soldados a mis órdenes, y digo a éste: “Vete”, y va; y a otro: “Ven”, y viene; y a mi siervo: “Haz esto”, y lo hace».
10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת	10 Al oír esto Jesús quedó admirado y dijo a los que le seguían: «Os aseguro que en Israel no he encontrado en nadie una fe tan grande.
11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים	11 Y os digo que vendrán muchos de oriente y occidente y se pondrán a la mesa con Abraham, Isaac y Jacob en el reino de los Cielos,
12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים	12 mientras que los hijos del Reino serán echados a las tinieblas de fuera; allí será el llanto y el rechinar de dientes».
13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא	13 Y dijo Jesús al centurión: «Anda; que te suceda como has creído». Y en aquella hora sanó el criado.
14 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת	14 Al llegar Jesús a casa de Pedro, vio a la suegra de éste en cama, con fiebre.
15 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם	15 Le tocó la mano y la fiebre la dejó; y se levantó y se puso a servirle.
16 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים	16 Al atardecer, le trajeron muchos endemoniados; él expulsó a los espíritus con una palabra, y curó a todos los enfermos,
17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם	17 para que se cumpliera el oráculo del profeta Isaías: El tomó nuestras flaquezas y cargó con nuestras enfermedades.
18 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים	18 Viéndose Jesús rodeado de la muchedumbre, mandó pasar a la otra orilla.
19 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך	19 Y un escriba se acercó y le dijo: «Maestro, te seguiré adondequiera que vayas».
20 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו	20 Dícele Jesús: «Las zorras tienen guaridas, y las aves del cielo nidos; pero el Hijo del hombre no tiene donde reclinar la cabeza».
21 ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי	21 Otro de los discípulos le dijo: «Señor, déjame ir primero a enterrar a mi padre».
22 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם	22 Dícele Jesús: «Sígueme, y deja que los muertos entierren a sus muertos».
23 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו	23 Subió a la barca y sus discípulos le siguieron.
24 והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן	24 De pronto se levantó en el mar una tempestad tan grande que la barca quedaba tapada por las olas; pero él estaba dormido.
25 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו	25 Acercándose ellos le despertaron diciendo: «¡Señor, sálvanos, que perecemos!»
26 ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה	26 Díceles: «¿Por qué tenéis miedo, hombres de poca fe?» Entonces se levantó, increpó a los vientos y al mar, y sobrevino una gran bonanza.
27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון	27 Y aquellos hombres, maravillados, decían: «¿Quién es éste, que hasta los vientos y el mar le obedecen?»
28 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא	28 Al llegar a la otra orilla, a la región de los gadarenos, vinieron a su encuentro dos endemoniados que salían de los sepulcros, y tan furiosos que nadie era capaz de pasar por aquel camino.
29 והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו	29 Y se pusieron a gritar: «¿Qué tenemos nosotros contigo, Hijo de Dios? ¿Has venido aquí para atormentarnos antes de tiempo?»
30 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם	30 Había allí a cierta distancia una gran piara de puercos paciendo.
31 ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים	31 Y le suplicaban los demonios: «Si nos echas, mándanos a esa piara de puercos».
32 ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים	32 El les dijo: «Id». Saliendo ellos, se fueron a los puercos, y de pronto toda la piara se arrojó al mar precipicio abajo, y perecieron en las aguas.
33 וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים	33 Los porqueros huyeron, y al llegar a la ciudad lo contaron todo y también lo de los endemoniados.
34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם	34 Y he aquí que toda la ciudad salió al encuentro de Jesús y, en viéndole, le rogaron que se retirase de su término.