Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 20

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו	1 E' simile il regno de' cieli a un padre di famiglia, il quale andò di gran mattino a fermare de' lavoratori per la sua vigna.
2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו	2 Ed avendo convenuto co' lavoratori a un denaro per giorno, mandogli alla sua vigna.
3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק	3 Ed essendo uscito fuora circa all'ora terza, ne vide degli altri, che se ne stavano per la piazza senza far nulla;
4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו	4 E disse loro: Andate anche voi nella mia vigna, e darovvi quel, che sarà di ragione.
5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה	5 E quegli andarono. Uscì anche di bel nuovo circa l'ora sesta, e la nona, e fece l'istesso.
6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום	6 Circa l'undecima poi uscì, e trovonne degli altri, che stavano a vedere, e disse loro: Perché state qui tutto il giorno in ozio?
7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם	7 Quelli risposero: Perché nissuno ci ha presi a giornata. Ed egli disse loro: Andate anche voi nella mia vigna.
8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים	8 Venuta la sera, il padron della vigna disse al suo fattore: Chiama i lavoratori, e paga ad essi la mercede, cominciando dagli ultimi sino ai primi.
9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד	9 Venuti adunque quelli, che erano andati circa l'undecima ora, ricevettero un denaro per ciascheduno.
10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד	10 Venuti poi anohe i primi si pensarono di ricever di più: ma ebbero anch'essi un denaro per uno.
11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר	11 E ricevutolo mormoravano contro del padre di famiglia,
12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו	12 Dicendo: Questi ultimi hanno lavorato un'ora, e gli hai uguagliati a noi, che abbiam portato il peso della giornata, e del caldo.
13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי	13 Ma egli rispose a uno di loro, e disse: Amico, io non ti fo ingiustizia e non hai tu convenuto meco a un denaro?
14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך	14 Piglia il tuo, e vattene: io voglio dare anche a quest'ultimo quanto a te.
15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי	15 Non posso io adunque far quel, che mi piace? od è cattivo il tuo occhio, perch'io son buono?
16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	16 Così saranno ultimi i primi, e primi gli ultimi: imperocché molti sono i chiamati, ma pochi gli eletti.
17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך	17 E andandosene Gesù a Gerusalemme, presi in disparte i dodici discepoli, disse loro:
18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות	18 Ecco, che andiamo a Gerusalemme, e il Figliuolo dell'uomo sarà dato nelle mani de' principi de' sacerdoti, e degli Scribi, e lo condanneranno a morte:
19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום	19 E lo daranno in balìa de' gentili per essere schernito, e flagellato, e crocifisso, ed egli risorgerà il terzo giorno.
20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר	20 Allora si accostò a lui la madre de' figliuoli di Zebedeo co' suoi figliuoli, adorandolo, e domandandogli qualche cosa.
21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך	21 Ed egli le disse: Che vuoi tu? Quella gli rispose: Ordina, che seggano questi due miei figliuoli, uno alla destra, l'altro alla tua sinistra nel tuo regno.
22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל	22 Gesù rispose, e disse: Non sapete quello, che domandiate. Potete voi bere il calice, che berrò io? Gli risposer: Possiamo.
23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי	23 Disse loro: Si, che berrete il calice mio: ma per quel, che è di sedere alla mia destra, o alla sinistra, non tocca a me il concedervelo, ma (sarà) per quegli, a' quali è stato preparato dal Padre mio.
24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים	24 Udito ciò i dieci, si adirarono co' due fratelli.
25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם	25 Ma Gesù chiamatigli a se, disse loro: Voi sapete, che i principi delle nazioni la fan da padroni sopra di esse, e i loro magnati le governano con autorità.
26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת	26 Non così sarà di voi: ma chiunque vorrà tra di voi essere più grande, sarà vostro ministro:
27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד	27 E chi tra di voi vorrà essere il primo, sarò vostro servo:
28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	28 Siccome il Figliuolo dell'uomo non è venuto per essere servito, ma per servire, e dare la sua vita in redenzione per molti.
29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב	29 E nell' uscir, che facevan di Gerico, andò dietro a lui una gran turba di popolo:
30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד	30 Quand' ecco, che due ciechi, i quali stavan a sedere lungo la strada, avendo udito dire, che passava Gesù, alzaron la voce, dicendo: Signore, figliuolo di David, abbi pietà di noi.
31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד	31 Ma il popolo gli sgridava, che, stesser cheti. Eglino però più forte gridavano, dicendo: Signore, figliuolo di David, abbi pietà di noi.
32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם	32 E Gesù soffermossi, e gli chiamò, e disse loro: Che volete, che io vi faccia?
33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו	33 Signore, risposer essi, che si aprano gli occhi nostri.
34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו	34 E Gesù mosso a compassione di essi, toccò i loro occhi: e subito videro, e lo seguitarono.