Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 2

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר	1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית־לֶחֶם יְהוּדָה בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹאוּ מְגוּשִׁים מֵאֶרֶץ מִזְרָח יְרוּשָׁלָיְמָה לֵאמֹר
2 איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו	2 אַיֵּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים הַנּוֹלָד כִּי רָאִינוּ אֶת־כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וַנָּבֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ
3 ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו	3 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ אֶת־דִּבְרֵיהֶם וַיִּבָּהֵל הוּא וְכָל־יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ
4 ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח	4 וַיַּקְהֵל אֶת־כָּל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְסוֹפְרֵי הָעָם וַיִּדְרשׁ מֵאִתָּם לֵאמֹר אֵיפֹה יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ
5 ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא	5 וַיֹּאמְרוּ לוֹ בְּבֵית־לֶחֶם יְהוּדָה כִּי־כֵן כָּתוּב בְּיַד הַנָּבִיא
6 ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל	6 וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶרֶץ יְהוּדָה אֵינְךָ צָעִיר בְּאַלֻּפֵי יְהוּדָה כִּי מִמְּךָ יֵצֵא מוֹשֵׁל אֲשֶׁר יִרְעֶה אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל
7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב	7 אָז קָרָא הוֹרְדוֹס לַמְּגוּשִׁים בַּסֵּתֶר וַיַּחְקֹר אֹתָם לָדַעַת עֵת הֵרָאוֹת הַכּוֹכָב
8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני	8 וַיִּשְׁלָחֵם בֵּית־לֶחֶם וַיֹּאמַר לְכוּ חִקְרוּ הֵיטֵב עַל־דְּבַר הַיָּלֶד וְהָיָה כִּי־תִמְצְאוּן אֹתוֹ וְהִגַּדְתֶּם לִי וְאָבֹאָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת־לוֹ גַּם־אָנִי
9 ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח דרך לפניהם עד באו אל מקום אשר שם הילד ויעמד ממעל לו	9 וַיְהִי כְשָׁמְעָם אֶת־דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וַיֵּלֵכוּ וְהִנֵּה הַכּוֹכָב אֲשֶׁר־רָאוּ בַמִּזְרָח דָּרַךְ לִפְנֵיהֶם עַד בֹּאוֹ אֶל־מְקוֹם אֲשֶׁר־שָׁם הַיָּלֶד וַיַּעֲמֹד מִמַּעַל לוֹ
10 ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד	10 וַיִּרְאוּ אֶת־הַכּוֹכָב וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד־מְאֹד
11 ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפל על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר	11 וַיָּבֹאוּ הַבַּיְתָה וַיִּמְצְאוּ אֶת־הַיֶּלֶד עִם־מִרְיָם אִמּוֹ וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיִּפְתְּחוּ אֶת־אוֹצְרוֹתָם וַיַּקְרִיבוּ לוֹ מִנְחָה זָהָב וּלְבוֹנָה וָמֹר
12 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם	12 וַיְצֻוּוּ בַחֲלוֹם לְבִלְתִּי שׁוּב אֶל־הוֹרְדוֹס וַיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ אַחֵר אֶל־אַרְצָם
13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו	13 הֵם הָלְכוּ מִשָּׁם וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֶל־יוֹסֵף בַּחֲלוֹם לֵאמֹר קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וּבְרַח־לְךָ מִצְרַיְמָה וֶהְיֵה־שָׁם עַד־אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ כִּי הוֹרְדוֹס צֹדֶה אֶת־הַיֶּלֶד לְאַבְּדוֹ
14 ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה	14 וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ בַּלָּיְלָה וַיִּבְרַח מִצְרָיְמָה
15 ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני	15 וַיְהִי־שָׁם עַד־מוֹת הוֹרְדוֹס לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי
16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים	16 וַיַּרְא הוֹרְדוֹס כִּי הֵתֵלּוּ בוֹ הַמְּגוּשִׁים וַיִּקְצֹף מְאֹד וַיִּשְׁלַח וַיָּמֶת אֶת־כָּל־הַיְלָדִים אֲשֶׁר בְּבֵית־לֶחֶם וּבְכָל־גְּבוּלֶיהָ מִבֶּן־שְׁנָתַיִם וּלְמָטָּה כְּפִי הָעֵת אֲשֶׁר חֲקָרָהּ מִפִּי הַמְּגוּשִׁים
17 וימלא הדבר הנאמר בפי ירמיה הנביא לאמר	17 וַיִּמָּלֵא הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר בְּפִי יִרְמְיָה הַנָּבִיא לֵאמֹר
18 קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם	18 קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי וּבְכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם כִּי אֵינָם
19 ויהי אחרי מות הורדוס והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל יוסף בארץ מצרים	19 וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הוֹרְדוֹס וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה בַחֲלוֹם אֶל־יוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם
20 ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד	20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וְלֵךְ שׁוּב אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵתוּ הַמְבַקְשִׁים אֶת־נֶפֶשׁ הַיָּלֶד
21 ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל	21 וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וַיָּבֹא אַרְצָה יִשְׂרָאֵל
22 וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל	22 וּכְשָׁמְעוֹ כִּי אַרְקְלוֹס מָלַךְ בִּיהוּדָה תַּחַת הוֹרְדוֹס אָבִיו יָרֵא לָלֶכֶת שָׁמָּה וַיְצֻוֶּה בַחֲלוֹם וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל־אַרְצוֹת הַגָּלִיל
23 ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו	23 וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּעִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נְצָרֶת לְמַלֹּאת הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי הַנְּבִיאִים כִּי נָצְרִי יִקָּרֵא לוֹ