Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 8

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויהי דבר יהוה צבאות לאמר	1 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר
2 כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה	2 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות קִנֵּאתִי לְצִיֹּון קִנְאָה גְדֹולָה וְחֵמָה גְדֹולָה קִנֵּאתִי לָהּ
3 כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש	3 כֹּה אָמַר יְהוָה בְתִּי אֶל־צִיֹּון וְשָׁכַנְתִּי בְּתֹוךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר־הָאֱמֶת וְהַר־יְהוָה צְבָאֹות הַר הַקֹּדֶשׁ׃ ס
4 כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים	4 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנֹות בִּרְחֹבֹות יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתֹּו בְּיָדֹו מֵרֹב יָמִים
5 ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה	5 וּרְחֹבֹות הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדֹות מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃ ס
6 כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות	6 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם־בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ
7 כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש	7 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי מֹושִׁיעַ אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבֹוא הַשָּׁמֶשׁ
8 והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה	8 וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתֹוךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ־לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה׃ ס
9 כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות	9 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּיֹום יֻסַּד בֵּית־יְהוָה צְבָאֹות הַהֵיכָל לְהִבָּנֹות
10 כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו	10 כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיֹּוצֵא וְלַבָּא אֵין־שָׁלֹום מִן־הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת־כָּל־הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ
11 ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות	11 וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות
12 כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה	12 כִּי־זֶרַע הַשָּׁלֹום הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת־שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת־כָּל־אֵלֶּה
13 והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם	13 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגֹּויִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אֹושִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל־תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם׃ ס
14 כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי	14 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וְלֹא נִחָמְתִּי
15 כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו	15 כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אַל־תִּירָאוּ
16 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם	16 אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלֹום שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם
17 ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה	17 וְאִישׁ ׀ אֶת־רָעַת רֵעֵהוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל־תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם־יְהוָה׃ ס
18 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר	18 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות אֵלַי לֵאמֹר
19 כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו	19 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות צֹום הָרְבִיעִי וְצֹום הַחֲמִישִׁי וְצֹום הַשְּׁבִיעִי וְצֹום הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשֹׂון וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טֹובִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלֹום אֱהָבוּ׃ פ
20 כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות	20 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבֹּות
21 והלכו ישבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני	21 וְהָלְכוּ יֹשְׁבֵי אַחַת אֶל־אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלֹוךְ לְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה וּלְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה צְבָאֹות אֵלְכָה גַּם־אָנִי
22 ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה	22 וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגֹויִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה צְבָאֹות בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה׃ ס
23 כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם	23 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנֹות הַגֹּויִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם׃ ס
	24 כִּי נוֹשַׁעְנוּ בַתִּקְוָה אַךְ הַתִּקְוָה הַנִּרְאָה לָעֵינַיִם אֵינֶנָּה תִקְוָה כִּי אֵיךְ יְיַחֵל אִישׁ לַדָּבָר אֲשֶׁר־הוּא רֹאֶה
	25 אֲבָל אִם־נְקַוֶּה לַאֲשֶׁר לֹא רְאִינֻהוּ נְחַכֶּה לוֹ בְּסַבְלָנוּת
	26 וְכֵן גַּם־הָרוּחַ תֹּמֵךְ אֹתָנוּ בְּחֻלְשׁוֹתֵינוּ כִּי לֹא יָדַעְנוּ מַה־לְּהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי אָכֵן הָרוּחַ הוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִדַּבֵּר
	27 וְהַחֹקֵר לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת־אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב הָרוּחַ כִּי כִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים יַפְגִּיעַ בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים
	28 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי לְאֹהֲבֵי אֱלֹהִים הַקְּרוּאִים בַּעֲצָתוֹ הַכֹּל יַעֲזֹר לְטוֹב לָהֶם
	29 כִּי אֵת אֲשֶׁר יְדָעָם מִקֶּדֶם אֹתָם גַּם־יָעַד מִקֶּדֶם לִהְיוֹת דּוֹמִים לִדְמוּת בְּנוֹ לְמַעַן יִהְיֶה הַבְּכוֹר בְּתוֹךְ אַחִים רַבִּים
	30 וְאֵת אֲשֶׁר־יְעָדָם מִקֶּדֶם אֹתָם גַּם־קָרָא וְאֶת־אֲשֶׁר קְרָאָם אֹתָם גַּם־הִצְדִּיק וְאֵת אֲשֶׁר הִצְדִּיקָם אֹתָם גַּם פֵּאֵר
	31 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר עַל־זֹאת אִם־הָאֱלֹהִים לָנוּ מִי יָרִיב אִתָּנוּ
	32 אֲשֶׁר־עַל־בְּנוֹ יְחִידוֹ לֹא חָס כִּי אִם־נְתָנוֹ בְּעַד כֻּלָּנוּ הֲלֹא גַם־יִתֵּן לָנוּ עִמּוֹ אֶת־הַכֹּל
	33 מִי יָבִיא שִׂטְנָה עַל בְּחִירֵי אֱלֹהִים הֵן אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק
	34 וּמִי־הוּא יַאֲשִׁימֵם הֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מֵת וּבְיוֹתֵר אֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעִם הַמֵּתִים הוּא לִימִין הָאֱלֹהִים וְהוּא יַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ
	35 מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הֲצָרָה אוֹ מְצוּקָה אוֹ מַשְׂטֵמָה אוֹ רָעָב אִם־עֶרְיָה אוֹ סַכָּנָה אוֹ־חָרֶב
	36 כַּכָּתוּב כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה
	37 אֲבָל בְּכָל־אֵלֶּה גָּבַרְנוּ מְאֹד עַל־יְדֵי הָאֹהֵב אֹתָנוּ
	38 וּבָטוּחַ אָנֹכִי כִּי לֹא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שְׂרָרוֹת וְלֹא גְבוּרוֹת לֹא הַהֹוֶה וְלֹא הֶעָתִיד
	39 לֹא הָרוֹם וְלֹא הָעֹמֶק וְלֹא כָל־בְּרִיָּה אַחֶרֶת יוּכְלוּ לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִיא בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ