Bamidbàr (במדבר) - Numeri 11

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה
2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש	2 Le peuple fit appel à Moïse, qui intercéda auprès de Yahvé, et le feu tomba.
3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה	3 On appela donc ce lieu Tabeéra, parce que le feu de Yahvé s'était allumé chez eux.
4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר	4 Le ramassis de gens qui s'était mêlé au peuple fut saisi de fringale. Les Israélites eux-mêmesrecommencèrent à pleurer, en disant: "Qui nous donnera de la viande à manger?
5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים	5 Ah! quel souvenir! le poisson que nous mangions pour rien en Egypte, les concombres, lesmelons, les laitues, les oignons et l'ail!
6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו	6 Maintenant nous dépérissons, privés de tout; nos yeux ne voient plus que de la manne!"
7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח	7 La manne ressemblait à de la graine de coriandre et avait l'aspect du bdellium.
8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן	8 Le peuple s'égaillait pour la récolter; puis on la broyait à la meule ou on l'écrasait au pilon; enfinon la faisait cuire dans un pot pour en faire des galettes. Elle avait le goût d'un gâteau à l'huile.
9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו	9 Quand la rosée tombait la nuit sur le camp, la manne y tombait aussi.
10 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע	10 Moïse entendit pleurer le peuple, chaque famille à l'entrée de sa tente. La colère de Yahvés'enflamma d'une grande ardeur. Moïse en fut très affecté,
11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי	11 et il dit à Yahvé: "Pourquoi fais-tu du mal à ton serviteur? Pourquoi n'ai-je pas trouvé grâce àtes yeux, que tu m'aies imposé la charge de tout ce peuple?
12 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו	12 Est-ce moi qui ai conçu tout ce peuple, est-ce moi qui l'ai enfanté, que tu me dises: Porte-le surton sein, comme la nourrice porte l'enfant à la mamelle, au pays que j'ai promis par serment à ses pères?
13 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה	13 Où trouverais-je de la viande à donner à tout ce peuple, quand ils m'obsèdent de leurs larmes endisant: Donne-nous de la viande à manger?
14 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני	14 Je ne puis, à moi seul, porter tout ce peuple: c'est trop lourd pour moi.
15 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי	15 Si tu veux me traiter ainsi, tue-moi plutôt! Ah! si j'avais trouvé grâce à tes yeux, que je ne voieplus mon malheur!"
16 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך	16 Yahvé dit à Moïse: "Rassemble-moi 70 des anciens d'Israël, que tu sais être des anciens et desscribes du peuple. Tu les amèneras à la Tente du Rendez-vous, où ils se tiendront avec toi.
17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך	17 Je descendrai parler avec toi; mais je prendrai de l'Esprit qui est sur toi pour le mettre sur eux.Ainsi ils porteront avec toi la charge de ce peuple et tu ne seras plus seul à le porter.
18 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם	18 A ce peuple tu diras: Sanctifiez-vous pour demain, et vous mangerez de la viande, puisque vousavez pleuré aux oreilles de Yahvé, en disant: Qui nous donnera de la viande à manger? Nous étions heureux enEgypte! Eh bien! Yahvé vous donnera de la viande à manger.
19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום	19 Vous n'en mangerez pas un jour seulement, ou deux ou cinq ou dix ou vingt,
20 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים	20 mais bien tout un mois, jusqu'à ce qu'elle vous sorte par les narines et vous soit en dégoût,puisque vous avez rejeté Yahvé qui est au milieu de vous et que vous avez pleuré devant lui en disant: Pourquoidonc être sortis d'Egypte?"
21 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים	21 Moïse dit: "Le peuple où je suis compte 600.000 hommes de pied, et tu dis: Je leur donnerai dela viande à manger pendant tout un mois!
22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם	22 Si l'on égorgeait pour eux petit et gros bétail, en auraient-ils assez? Si l'on ramassait pour euxtous les poissons de la mer, en auraient-ils assez?"
23 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא	23 Yahvé répondit à Moïse: "Le bras de Yahvé serait-il si court? Tu vas voir si la parole que je t'aidite s'accomplit ou non."
24 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל	24 Moïse sortit pour dire au peuple les paroles de Yahvé. Puis il réunit 70 anciens du peuple et lesplaça autour de la Tente.
25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו	25 Yahvé descendit dans la nuée. Il lui parla, et prit de l'Esprit qui reposait sur lui pour le mettresur les 70 anciens. Quand l'Esprit reposa sur eux ils prophétisèrent, mais ils ne recommencèrent pas.
26 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה	26 Deux hommes étaient restés au camp; l'un s'appelait Eldad et l'autre Médad. L'Esprit reposa sureux; bien que n'étant pas venus à la Tente, ils comptaient parmi les inscrits. Ils se mirent à prophétiser dans lecamp.
27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה	27 Un jeune homme courut l'annoncer à Moïse: "Voici Eldad et Médad, dit-il, qui prophétisentdans le camp."
28 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם	28 Josué, fils de Nûn, qui depuis sa jeunesse servait Moïse, prit la parole et dit: "Moïse,Monseigneur, empêche-les!"
29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם	29 Moïse lui répondit: "Serais-tu jaloux pour moi? Ah! puisse tout le peuple de Yahvé êtreprophète, Yahvé leur donnant son Esprit!"
30 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל	30 Puis Moïse regagna le camp, et avec lui les anciens d'Israël.
31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ	31 Envoyé par Yahvé, un vent se leva qui, venant de la mer, entraîna des cailles et les précipita surle camp. Il y en avait aussi loin qu'un jour de marche, de part et d'autre du camp, et sur une épaisseur de deuxcoudées au-dessus du sol.
32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה	32 Le peuple fut debout tout le jour, toute la nuit et le lendemain pour ramasser des cailles: celuiqui en ramassa le moins en eut dix muids; puis ils les étalèrent autour du camp.
33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד	33 La viande était encore entre leurs dents, elle n'était pas encore mâchée, que la colère de Yahvés'enflamma contre le peuple. Yahvé le frappa d'une très grande plaie.
34 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים	34 On donna à ce lieu le nom de Qibrot-ha-Taava, car c'est là qu'on enterra les gens qui s'étaientabandonnés à leur fringale.
35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות	35 De Qibrot-ha-Taava, le peuple partit pour Haçérot, et on campa à Haçérot.