Nachum (נחום) - Naum 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים	1 C’était la première année de Darius fils d’Artaxerxès, le Mède, qui régna sur le royaume de Kaldée.
2 בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה	2 En cette première année de son règne, moi Daniel j’étudiais les Écritures et je faisais le compte de ces 70 années qui doivent passer sur Jérusalem en ruines, comme cela a été révélé au prophète Jérémie.
3 ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר	3 Je tournai mon regard vers le Seigneur Dieu pour l’invoquer dans la prière et le supplier par le jeûne, le sac et la cendre.
4 ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו	4 Je suppliai Yahvé mon Dieu et je lui fis cette confession: “Ah mon Seigneur, Dieu grand et redoutable qui gardes l’alliance et ta miséricorde envers ceux qui t’aiment et observent tes commandements!
5 חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך	5 “Nous avons péché, nous avons commis l’injustice, nous avons été infidèles, nous nous sommes révoltés; nous nous sommes détournés de tes commandements et de tes lois.
6 ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל עם הארץ	6 Nous n’avons pas écouté tes serviteurs les prophètes qui parlaient en ton nom à nos rois, à nos chefs et à nos pères, comme au peuple-du-pays.
7 לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך	7 “Toi, Seigneur, tu as été juste, et nous n’avons droit qu’à la honte comme en ce jour, nous les gens de Juda, les habitants de Jérusalem et tout Israël, qu’ils soient proches ou au loin dans tous les pays où tu nous as dispersés à cause des infidélités que nous avons commises contre toi.
8 יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך	8 “À nous, Yahvé, la honte, à nos rois, nos chefs et nos prêtres, car nous avons péché contre toi.
9 לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו	9 Que le Seigneur notre Dieu ait miséricorde et pardonne, car nous nous sommes révoltés contre lui.
10 ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים	10 “Nous n’avons pas obéi à Yahvé notre Dieu, nous n’avons pas marché selon les lois qu’il avait fait placer devant nous par ses serviteurs les prophètes.
11 וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים כי חטאנו לו	11 Tout Israël a désobéi à ta Loi et s’est détourné de ta parole; aussi la malédiction et la menace qui sont écrites dans la loi de Moïse, serviteur de Dieu, sont-elles venues sur nous, car nous avions péché contre toi.
12 ויקם את דבריו אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם	12 “Yahvé a accompli les paroles qu’il avait prononcées contre nous et contre les chefs qui nous gouvernaient. Il a fait venir contre nous un terrible malheur; on n’avait jamais vu sous le ciel ce qui est arrivé à Jérusalem.
13 כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך	13 “Le malheur est venu sur nous comme il est écrit dans la loi de Moïse, mais nous n’avons pas pour autant apaisé Yahvé notre Dieu en renonçant à notre mauvaise conduite et en faisant attention à sa vérité.
14 וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו	14 C’est Yahvé qui a prévu ce malheur et l’a fait venir sur nous, car Yahvé notre Dieu est juste dans tout ce qu’il fait: nous n’avions pas écouté sa voix.
15 ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו	15 “Oui, Seigneur notre Dieu, toi qui as fait sortir ton peuple du pays d’Égypte par ta main puissante, c’est envers toi dont la renommée est éternelle, que nous avons péché et que nous avons été infidèles.
16 אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו	16 “Dans ta grande bonté, Seigneur, détourne ta colère et ta fureur de Jérusalem, ta ville, et de ta montagne sainte, car à cause de nos péchés et des péchés de nos pères Jérusalem et ton peuple sont un objet de moquerie pour tous ceux qui nous entourent.
17 ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני	17 “Toi donc, notre Dieu, écoute la prière de ton serviteur et sa supplication. Pour ton honneur, Seigneur, fais briller ton visage sur ton sanctuaire en ruines.
18 הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים	18 “Prête l’oreille, ô mon Dieu, écoute, ouvre tes yeux, regarde notre ruine et la ville sur laquelle ton Nom a été prononcé. Nous te supplions: nous n’attendons rien de nos mérites, mais nous confions en ta grande miséricorde.
19 אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך	19 “Écoute, Seigneur, pardonne, Seigneur, regarde, Seigneur. Agis ô mon Dieu, ne tarde pas par amour de toi-même, car ta ville et ton peuple sont appelés de ton nom.”
20 ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר קדש אלהי	20 Je parlais encore, je priais et confessais mon péché et celui de mon peuple Israël et je faisais monter ma supplication devant Yahvé mon Dieu sur sa sainte montagne -
21 ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב	21 je parlais et priais encore lorsque Gabriel arriva vers moi en volant, celui que j’avais vu en vision au commencement. C’était l’heure de l’offrande du soir.
22 ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה	22 Il vint vers moi et me dit: “Daniel, je suis venu maintenant pour que tu puisses comprendre.
23 בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה	23 “Au commencement de ta prière, une parole est sortie et je suis venu pour te la faire connaître, car tu es aimé de Dieu. Applique ton esprit à cette parole et comprends la vision:
24 שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים	24 “Pour ton peuple et ta ville sainte, 70 semaines ont été fixées pour faire cesser l’injustice, pour mettre un terme au péché, pour expier l’offense, pour faire venir la justice éternelle, pour accomplir vision et prophétie, pour oindre le Saint des saints.
25 ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים	25 “Comprends donc bien ceci: Depuis que l’ordre a été donné de reconstruire Jérusalem jusqu’à un chef consacré, ce seront 7 semaines; puis 62 semaines pour reconstruire la place et les fossés. Puis viendra la fin.
26 ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות	26 “Après les 62 semaines, un homme consacré sera mis à mort, bien que l’on n’ait pas trouvé de faute en lui. Un peuple viendra dont le chef détruira la ville et le Temple. Et jusqu’à la fin il n’y aura que guerre et désastres.
27 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם	27 “Durant une semaine il consolidera son alliance avec beaucoup; le temps d’une demi-semaine il fera cesser le sacrifice et l’offrande. Sur le côté du Temple se dressera l’Abomination de la Désolation jusqu’au temps fixé pour la ruine du dévastateur.”