Nachum (נחום) - Naum 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו	1 En la deuxième année de son règne, Nabukodonozor eut un songe qui le troubla au point d’en perdre le sommeil.
2 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך	2 Le roi donna l’ordre de convoquer les magiciens, les devins, les sorciers et les astrologues pour lui expliquer le songe qu’il avait eu; ils arrivèrent et se tinrent devant le roi.
3 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום	3 Le roi leur dit: “J’ai fait un songe et je n’aurai pas l’esprit en repos tant que je ne saurai pas ce que signifie ce songe.”
4 וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא	4 Les astrologues dirent au roi: “Vive le roi à jamais! Raconte à tes serviteurs le songe et nous te donnerons l’interprétation.”
5 ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון	5 Mais le roi répondit aux astrologues: “Voici ce que j’ai décidé: si vous ne me faites pas connaître le songe et son explication, vous serez mis en pièces et vos maisons seront ruinées.
6 והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני	6 Mais si vous me faites connaître le songe et son explication, vous recevrez de moi des dons, des cadeaux et de grands honneurs. Donc racontez-moi le songe et vous en donnerez l’interprétation.”
7 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה	7 Ils prirent de nouveau la parole et dirent: “Le roi doit raconter le songe à ses serviteurs, ensuite nous l’expliquerons.”
8 ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא	8 Mais le roi leur dit: “Je le vois bien, vous cherchez à gagner du temps, parce que vous savez que ma décision est prise.
9 די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני	9 Si vous ne me faites pas connaître le songe, vous serez tous exécutés. Autrement, vous vous mettez d’accord pour me dire des choses inventées et tordues alors que le temps passe; racontez-moi donc le songe et je saurai que vous êtes capables de l’interpréter.”
10 ענו כשדיא קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי	10 Les astrologues répondirent au roi: “Il n’y a personne sur la terre qui puisse faire ce que le roi demande. Aucun roi, si grand et si puissant fût-il, n’a demandé une chose pareille à l’un de ses magiciens, devins ou astrologues.
11 ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי	11 La chose que le roi demande est trop difficile, seuls les dieux pourraient répondre à la demande du roi, mais ils n’habitent pas chez les hommes.”
12 כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל	12 Alors le roi entra dans une telle colère, dans une telle fureur, qu’il ordonna d’exécuter tous les sages de Babylone.
13 ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה	13 On afficha l’ordre d’exécuter les sages et l’on chercha aussi Daniel et ses compagnons pour les mettre à mort.
14 באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל	14 Alors Daniel parla avec sagesse et astuce à Aryok, le chef des bourreaux du roi qui était parti pour exécuter les sages de Babylone.
15 ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל	15 Il dit à Aryok, le chef des bourreaux: “Pourquoi le roi a-t-il donné cet ordre de façon si urgente?” Aryok expliqua à Daniel ce qui se passait.
16 ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא	16 Daniel alla dire au roi: “Accorde-moi un délai et je te donnerai l’explication du songe.”
17 אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע	17 Daniel rentra chez lui et fit connaître la chose à ses compagnons Ananias, Misaël et Azarias.
18 ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל	18 Il leur demanda de supplier la miséricorde du Dieu du ciel pour qu’il leur éclaire ce mystère: autrement on ferait mourir Daniel et ses compagnons avec le reste des sages de Babylone.
19 אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא	19 Et voilà que le mystère fut révélé à Daniel au cours d’une vision pendant la nuit. Daniel bénit le Dieu du Ciel,
20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא	20 il dit: “Béni soit Dieu pour les siècles des siècles! à lui appartiennent la sagesse et la force.
21 והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה	21 Il est le maître des temps et des moments, il renverse les rois comme il les établit, il donne la sagesse aux sages, l’intelligence à ceux qui décident.
22 הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא	22 Il révèle les mystères et les secrets, il connaît ce qui est caché dans les ténèbres; là où il est, tout est lumière.
23 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא	23 “Dieu de mes pères, je te loue et je te glorifie, car tu m’as donné la sagesse et la force et tu viens de me faire connaître ce que nous t’avons demandé: tu nous as révélé le secret du roi.”
24 כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא	24 Alors Daniel entra chez Aryok que le roi avait chargé d’exécuter les sages de Babylone. Il lui dit: “Ne fais pas périr les sages de Babylone, mais conduis-moi chez le roi et je donnerai au roi l’explication.”
25 אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע	25 Aryok conduisit Daniel en toute hâte chez le roi et il lui dit: “Parmi les déportés de Juda j’ai trouvé un homme qui donnera au roi la signification du songe.”
26 ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די חזית ופשרה	26 Le roi prit la parole et dit à Daniel, dont le nom était Baltsasar: “Es-tu capable de me faire connaître le songe que j’ai eu et de m’en donner l’interprétation?”
27 ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא	27 Daniel prit la parole en présence du roi et dit: “Ni les sages, ni les devins, ni les magiciens ou les astrologues n’ont pu faire connaître au roi le mystère sur lequel il les interroge,
28 ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא	28 car c’est Dieu, dans le ciel, qui a révélé des mystères. Il a fait connaître au roi Nabukodonozor ce qui doit arriver dans la suite des jours. Ton songe et les visions que tu as eues dans ton lit, les voici:
29 אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא	29 “Les pensées qui te sont venues à l’esprit pendant la nuit concernent l’avenir, Celui qui révèle les mystères t’a fait connaître ce qui arrivera.
30 ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע	30 Si ce mystère m’a été révélé, ce n’est pas que j’aie en moi une sagesse supérieure à celle des autres hommes, c’est pour que tu entendes ce mystère et que tu en connaisses l’explication.
31 אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל	31 “Tu as vu une statue très grande et d’un éclat extraordinaire; elle était là dressée devant toi et son aspect était redoutable.
32 הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש	32 Cette statue avait une tête d’or fin, la poitrine et les bras étaient d’argent, le ventre et les cuisses de bronze,
33 שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף	33 les jambes de fer, et les pieds de fer mélangé d’argile.
34 חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון	34 “Tu regardais, et voici qu’une pierre se détacha sans que personne ne l’ait touchée; elle frappa la statue au niveau des pieds de fer et d’argile et les brisa.
35 באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא	35 Alors le fer, l’argile, le bronze, l’argent et l’or furent brisés du même coup, le vent les emporta sans laisser de trace, comme il emporte la bale du blé sur les aires à battre pendant l’été. Mais la pierre qui avait frappé la statue devint une grande montagne et remplit toute la terre.
36 דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא	36 “Voilà donc le songe: maintenant nous donnerons au roi son explication.
37 אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך	37 Tu es le roi des rois, le Dieu du Ciel t’a donné la royauté, la puissance, la force et la gloire.
38 ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא	38 Il a remis entre tes mains les hommes, les bêtes des champs et les oiseaux du ciel, il a fait de toi leur maître partout où ils habitent. La tête d’or, c’est toi.
39 ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא	39 Après toi se lèvera un autre royaume inférieur au tien, puis un troisième royaume qui sera de bronze et dominera toute la terre.
40 ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע	40 “Ensuite viendra un quatrième royaume, fort comme le fer. De même que le fer brise et réduit tout en poussière, il brisera et réduira tout.
41 ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא	41 Comme tu l’as vu, les pieds et les orteils sont mélangés de fer et d’argile de potier; ce royaume sera un royaume divisé. Il y aura en lui la solidité du fer: tu as vu le fer mélangé à l’argile boueuse.
42 ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה	42 Mais les orteils des pieds sont moitié fer, moitié argile; le royaume sera fort en partie seulement, il sera aussi fragile.
43 די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא	43 De même que tu as vu le fer mélangé à l’argile boueuse, ils se mêleront par une semence d’hommes mais ils ne seront pas unis l’un à l’autre, tout comme le fer ne peut s’unir avec l’argile.
44 וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא	44 “Au temps de ces rois, le Dieu du Ciel suscitera un royaume qui ne sera jamais détruit; sa puissance ne passera pas à un autre peuple. Il brisera et détruira tous les royaumes et les remplacera pour toujours.
45 כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה	45 Tu as vu qu’une pierre s’est détachée de la montagne sans qu’aucune main l’ait touchée, qu’elle a broyé le fer, le bronze, l’argile, l’argent et l’or: c’est cela même qui arrivera. “Le Grand Dieu vient de faire connaître au roi ce qui arrivera un jour; puisque c’est bien là le songe, l’interprétation est exacte.”
46 באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה	46 En entendant cela, le roi Nabukodonozor tomba la face contre terre et se prosterna devant Daniel, puis il donna l’ordre de lui présenter des offrandes et des parfums d’agréable odeur.
47 ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה	47 Le roi s’adressa à Daniel, il lui dit: “En vérité, votre Dieu est le Dieu des dieux, le Seigneur des Rois; c’est bien lui qui fait connaître les mystères, puisque tu as pu nous les révéler.”
48 אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל	48 Le roi éleva Daniel et lui donna de nombreux et riches cadeaux; il en fit le gouverneur de la province de Babylone et le grand chef de tous les sages de Babylone.
49 ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא	49 Aussitôt Daniel demanda au roi de mettre à la tête de l’administration de la province de Babylone, Chadrak, Méchak et Abed-Négo; Daniel restait à la disposition du roi.