Micà (מיכה) - Michea 47

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח	1 וַיְשִׁבֵנִי אֶל־פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה־מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי־פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ
2 ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית	2 וַיֹּוצִאֵנִי דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפֹונָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל־שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפֹּונֶה קָדִים וְהִנֵּה־מַיִם מְפַכִּים מִן־הַכָּתֵף הַיְמָנִית
3 בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים	3 בְּצֵאת־הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדֹו וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם
4 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים	4 וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם
5 וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר	5 וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא־אוּכַל לַעֲבֹר כִּי־גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר
6 ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל	6 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם וַיֹּולִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל
7 בשובני והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה	7 בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל־שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה
8 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים	8 וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יֹוצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמֹונָה וְיָרְדוּ עַל־הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל־הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים [וְנִרְפְּאוּ כ] (וְנִרְפּוּ ק) הַמָּיִם
9 והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל	9 וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה ׀ אֲ‍שֶׁר־יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבֹוא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־יָבֹוא שָׁמָּה הַנָּחַל
10 והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד	10 וְהָיָה [יַעַמְדוּ כ] (עָמְדוּ ק) עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד־עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטֹוחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדֹול רַבָּה מְאֹד
11 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו	11 [בִּצֹּאתֹו כ] (בִּצֹּאתָיו ק) וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ
12 ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה	12 וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתֹו מִזֶּה ׀ וּמִזֶּה ׀ כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבֹּול עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיֹו לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יֹוצְאִים [וְהָיוּ כ] (וְהָיָה ק) פִרְיֹו לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה׃ ס
13 כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים	13 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת־הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יֹוסֵף חֲבָלִים
14 ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה	14 וּנְחַלְתֶּם אֹותָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה
15 וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה	15 וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ לִפְאַת צָפֹונָה מִן־הַיָּם הַגָּדֹול הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבֹוא צְדָדָה
16 חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן	16 חֲמָת ׀ בֵּרֹותָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין־גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכֹון אֲשֶׁר אֶל־גְּבוּל חַוְרָן
17 והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון	17 וְהָיָה גְבוּל מִן־הַיָּם חֲצַר עֵינֹון גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפֹון ׀ צָפֹונָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפֹון
18 ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה	18 וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל־הַיָּם הַקַּדְמֹונִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה
19 ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה	19 וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד־מֵי מְרִיבֹות קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל־הַיָּם הַגָּדֹול וְאֵת פְּאַת־תֵּימָנָה נֶגְבָּה
20 ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים	20 וּפְאַת־יָם הַיָּם הַגָּדֹול מִגְּבוּל עַד־נֹכַח לְבֹוא חֲמָת זֹאת פְּאַת־יָם
21 וחלקתם את הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל	21 וְחִלַּקְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
22 והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל	22 וְהָיָה תַּפִּלוּ אֹותָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתֹוכְכֶם אֲשֶׁר־הֹולִדוּ בָנִים בְּתֹוכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתֹוךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
23 והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה	23 וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר־גָּר הַגֵּר אִתֹּו ם תִּתְּנוּ נַחֲלָתֹו נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס