1 ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר | 1 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר |
2 בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם | 2 בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גֹּויִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרֹותֶיךָ וַתִּדְלַח־מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרֹותָם |
3 כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי | 3 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת־רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי |
4 ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ | 4 וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל־הָאָרֶץ |
5 ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך | 5 וְנָתַתִּי אֶת־בְּשָׂרְךָ עַל־הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיֹות רָמוּתֶךָ |
6 והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך | 6 וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל־הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ |
7 וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו | 7 וְכִסֵּיתִי בְכַבֹּותְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת־כֹּכְבֵיהֶם מֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא־יָאִיר אֹורֹו |
8 כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה | 8 כָּל־מְאֹורֵי אֹור בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל־אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה |
9 והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם | 9 וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגֹּויִם עַל־אֲרָצֹות אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתָּם |
10 והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך | 10 וַהֲשִׁמֹּותִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעֹופְפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשֹׁו בְּיֹום מַפַּלְתֶּךָ׃ ס |
11 כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך | 11 כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל תְּבֹואֶךָ |
12 בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה | 12 בְּחַרְבֹות גִּבֹּורִים אַפִּיל הֲמֹונֶךָ עָרִיצֵי גֹויִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת־גְּאֹון מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כָּל־הֲמֹונָהּ |
13 והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם | 13 וְהַאֲבַדְתִּי אֶת־כָּל־בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל־אָדָם עֹוד וּפַרְסֹות בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם |
14 אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה | 14 אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרֹותָם כַּשֶּׁמֶן אֹולִיךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה |
15 בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה | 15 בְּתִתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכֹּותִי אֶת־כָּל־יֹושְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה |
16 קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה | 16 קִינָה הִיא וְקֹונְנוּהָ בְּנֹות הַגֹּויִם תְּקֹונֵנָּה אֹותָהּ עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כָּל־הֲמֹונָהּ תְּקֹונֵנָּה אֹותָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ |
17 ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר | 17 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר |
18 בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור | 18 בֶּן־אָדָם נְהֵה עַל־הֲמֹון מִצְרַיִם וְהֹורִדֵהוּ אֹותָהּ וּבְנֹות גֹּויִם אַדִּרִם אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות אֶת־יֹורְדֵי בֹור |
19 ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים | 19 מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת־עֲרֵלִים |
20 בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה | 20 בְּתֹוךְ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפֹּלוּ חֶרֶב נִתָּנָה מָשְׁכוּ אֹותָהּ וְכָל־הֲמֹונֶיהָ |
21 ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב | 21 יְדַבְּרוּ־לֹו אֵלֵי גִבֹּורִים מִתֹּוךְ שְׁאֹול אֶת־עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי־חָרֶב |
22 שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב | 22 שָׁם אַשּׁוּר וְכָל־קְהָלָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב |
23 אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים | 23 אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי־בֹור וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבֹות קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים |
24 שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור | 24 שָׁם עֵילָם וְכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹות קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר־יָרְדוּ עֲרֵלִים ׀ אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור |
25 בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן | 25 בְּתֹוךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ בְּכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹתֶהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי־חֶרֶב כִּי־נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור בְּתֹוךְ חֲלָלִים נִתָּן |
26 שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים | 26 שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹותֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב כִּי־נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים |
27 ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים | 27 וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת־גִּבֹּורִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ־שְׁאֹול בִּכְלֵי־מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת־חַרְבֹותָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל־עַצְמֹותָם כִּי־חִתִּית גִּבֹּורִים בְּאֶרֶץ חַיִּים |
28 ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב | 28 וְאַתָּה בְּתֹוךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב |
29 שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור | 29 שָׁמָּה אֱדֹום מְלָכֶיהָ וְכָל־נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר־נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב הֵמָּה אֶת־עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת־יֹרְדֵי בֹור |
30 שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור | 30 שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפֹון כֻּלָּם וְכָל־צִדֹנִי אֲשֶׁר־יָרְדוּ אֶת־חֲלָלִים בְּחִתִּיתָם מִגְבוּרָתָם בֹּושִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור |
31 אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה | 31 אֹותָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם עַל־כָּל־ [הֲמֹונֹה כ] (הֲמֹונֹו ק) חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־חֵילֹו נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה |
32 כי נתתי את חתיתו בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה | 32 כִּי־נָתַתִּי אֶת־ [חִתִּיתֹו כ] (חִתִּיתִי ק) בְּאֶרֶץ חַיִּים וְהֻשְׁכַּב בְּתֹוךְ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־הֲמֹונֹה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ |