Micà (מיכה) - Michea 28

¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר² בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים³ הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך⁴ בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך⁵ ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך⁶ לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים⁷ לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך⁸ לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים⁹ האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך¹⁰ מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה¹¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר¹² בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי¹³ בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו¹⁴ את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת¹⁵ תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך¹⁶ ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש¹⁷ גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך¹⁸ מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך¹⁹ כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם²⁰ ויהי דבר יהוה אלי לאמר²¹ בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה²² ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה²³ ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה²⁴ ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה²⁵ כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב²⁶ וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם