Micà (מיכה) - Michea 24

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר	1 En la neuvième année, le dixième jour du dixième mois, cette parole de Yahvé me fut adressée:
2 בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה	2 “Fils d’homme, note par écrit cette date, car c’est aujourd’hui que le roi de Babylone a mis le siège devant Jérusalem.
3 ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים	3 Parle donc de façon imagée pour cette bande de rebelles. Tu diras de la part de Yahvé: Pose la marmite sur le feu et verses-y de l’eau.
4 אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא	4 Remplis-la de morceaux de viande, des meilleurs morceaux: la cuisse et l’épaule. Remplis-la des meilleurs os.
5 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה	5 Tu iras prendre au troupeau ce qu’il y a de meilleur, tu amasseras du bois sous la marmite et la feras bouillir à gros bouillons jusqu’à ce que les os eux-mêmes soient cuits.”
6 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל	6 Et maintenant, voici ce que dit Yahvé: “Malheur à la ville sanguinaire! C’est une marmite rouillée et sa rouille ne s’en va pas, vide-la morceau par morceau sans choisir.
7 כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר	7 Car il y a du sang au milieu d’elle. Elle l’a répandu à même le roc, elle ne l’a pas versé sur le sol ni recouvert avec de la terre.
8 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות	8 Moi-même j’ai voulu ce sang à même le rocher, pas même recouvert, de façon à exciter ma colère et précipiter la vengeance.
9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה	9 C’est pourquoi, voici ce que dit Yahvé: Malheur à la ville sanguinaire! À mon tour je prépare un grand bûcher,
10 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו	10 j’entasse le bois, j’allume le feu et je vais cuire si bien la viande que le jus aura disparu.
11 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה	11 Je poserai ensuite la marmite vide sur les charbons, elle chauffera, le bronze rougira, ses impuretés disparaîtront et sa rouille sera dévorée.
12 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה	12 Mais non! La rouille est profonde et ne s’en va pas avec le feu.
13 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך	13 Tes fautes t’ont souillée à tel point que tu ne pourras redevenir pure si je ne laisse pas libre cours à ma colère contre toi.
14 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה	14 Moi Yahvé je l’ai dit, et je le ferai; je ne reviendrai pas en arrière, je n’aurai ni pitié ni miséricorde, on te jugera selon ta conduite et selon tes œuvres, parole de Yahvé.
15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	15 Une parole de Yahvé me fut adressée:
16 בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך	16 “Fils d’homme, je vais d’un coup te retirer la joie de tes yeux, mais tu ne feras pas de lamentation et tu ne pleureras pas ( ).
17 האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל	17 Soupire en silence et ne prends pas le deuil comme on le fait pour les morts; garde ton turban sur la tête et tes sandales à tes pieds, ne couvre pas ta barbe et ne mange pas de pain apporté par les voisins.”
18 ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי	18 Le matin je parlais au peuple, et le soir ma femme était morte. Le lendemain matin j’ai fait comme j’en avais reçu l’ordre;
19 ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה	19 alors le peuple m’a dit: “Vas-tu nous expliquer pourquoi tu agis ainsi?”
20 ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר	20 Je leur ai répondu: “Voici la parole de Yahvé qui m’a été adressée:
21 אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו	21 Tu diras de ma part à la maison d’Israël: Je m’apprête à profaner mon sanctuaire dont vous êtes si orgueilleux, qui est la joie de vos yeux; vos fils et vos filles que vous avez laissés et auxquels vous ne cessez de penser, seront également frappés.
22 ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו	22 Mais vous ferez comme j’ai fait, vous ne vous couvrirez pas la barbe, vous ne mangerez pas le pain apporté par les voisins,
23 ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו	23 vous garderez vos turbans sur la tête et vos sandales aux pieds, vous ne gémirez pas et vous ne pleurerez pas. Vous dépérirez à cause de vos méfaits et vous vous lamenterez entre vous.
24 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה	24 Ézékiel sera pour vous un signe: tout ce qu’il a fait, vous le ferez pareillement et, lorsque cela arrivera, vous saurez que je suis Yahvé.
25 ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם	25 “Retiens cet avis, fils d’homme: le jour où je leur enlèverai leur ‘refuge’, ce joyau qui est la joie de leurs yeux, ainsi que leurs fils et leurs filles auxquels ils ne cessent de penser,
26 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים	26 ce jour-là un rescapé viendra t’en apporter la nouvelle.
27 ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה	27 Alors ta bouche s’ouvrira pour parler au rescapé, tu ne seras plus muet. Tu seras pour eux un signe et ils sauront que je suis Yahvé.”