1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר |
2 בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה | 2 בֶּן־אָדָם הֹודַע אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶת־תֹּועֲבֹתֶיהָ |
3 ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית | 3 וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לִירוּשָׁלִַם מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית |
4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת | 4 וּמֹולְדֹותַיִךְ בְּיֹום הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא־כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא־רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ |
5 לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך | 5 לֹא־חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשֹׂות לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיֹום הֻלֶּדֶת אֹתָךְ |
6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי | 6 וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבֹּוסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי |
7 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה | 7 רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה |
8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי | 8 וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבֹוא בִבְרִית אֹתָךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וַתִּהְיִי לִי |
9 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן | 9 וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן |
10 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי | 10 וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי |
11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך | 11 וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל־יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל־גְּרֹונֵךְ |
12 ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך | 12 וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל־אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל־אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ |
13 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה | 13 וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ [שֵׁשִׁי כ] (שֵׁשׁ ק) וָמֶשִׁי וְרִקְמָה סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן [אָכָלְתִּי כ] (אָכָלְתְּ ק) וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה |
14 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה | 14 וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגֹּויִם בְּיָפְיֵךְ כִּי ׀ כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה |
15 ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי | 15 וַתִּבְטְחִי בְיָפְיֵךְ וַתִּזְנִי עַל־שְׁמֵךְ וַתִּשְׁפְּכִי אֶת־תַּזְנוּתַיִךְ עַל־כָּל־עֹובֵר לֹו־יֶהִי |
16 ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה | 16 וַתִּקְחִי מִבְּגָדַיִךְ וַתַּעֲשִׂי־לָךְ בָּמֹות טְלֻאֹות וַתִּזְנִי עֲלֵיהֶם לֹא בָאֹות וְלֹא יִהְיֶה |
17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם | 17 וַתִּקְחִי כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ מִזְּהָבִי וּמִכַּסְפִּי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וַתַּעֲשִׂי־לָךְ צַלְמֵי זָכָר וַתִּזְנִי־בָם |
18 ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם | 18 וַתִּקְחִי אֶת־בִּגְדֵי רִקְמָתֵךְ וַתְּכַסִּים וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי [נָתַתִּי כ] (נָתַתְּ ק) לִפְנֵיהֶם |
19 ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה | 19 וְלַחְמִי אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ וּנְתַתִּיהוּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ וַיֶּהִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה |
20 ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך | 20 וַתִּקְחִי אֶת־בָּנַיִךְ וְאֶת־בְּנֹותַיִךְ אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי וַתִּזְבָּחִים לָהֶם לֶאֱכֹול הַמְעַט [מִתַּזְנֻתֵךְ כ] (מִתַּזְנוּתָיִךְ׃ ק) |
21 ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם | 21 וַתִּשְׁחֲטִי אֶת־בָּנָי וַתִּתְּנִים בְּהַעֲבִיר אֹותָם לָהֶם |
22 ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית | 22 וְאֵת כָּל־תֹּועֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ לֹא [זָכַרְתִּי כ] (זָכַרְתְּ ק) אֶת־יְמֵי נְעוּרָיִךְ בִּהְיֹותֵךְ עֵרֹם וְעֶרְיָה מִתְבֹּוסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית |
23 ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה | 23 וַיְהִי אַחֲרֵי כָּל־רָעָתֵךְ אֹוי אֹוי לָךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה |
24 ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב | 24 וַתִּבְנִי־לָךְ גֶּב וַתַּעֲשִׂי־לָךְ רָמָה בְּכָל־רְחֹוב |
25 אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך | 25 אֶל־כָּל־רֹאשׁ דֶּרֶךְ בָּנִית רָמָתֵךְ וַתְּתַעֲבִי אֶת־יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת־רַגְלַיִךְ לְכָל־עֹובֵר וַתַּרְבִּי אֶת־ [תַּזְנֻתֵךְ כ] (תַּזְנוּתָיִךְ׃ ק) |
26 ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני | 26 וַתִּזְנִי אֶל־בְּנֵי־מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ גִּדְלֵי בָשָׂר וַתַּרְבִּי אֶת־תַּזְנֻתֵךְ לְהַכְעִיסֵנִי |
27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה | 27 וְהִנֵּה נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְ וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאֹותַיִךְ בְּנֹות פְּלִשְׁתִּים הַנִּכְלָמֹות מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה |
28 ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת | 28 וַתִּזְנִי אֶל־בְּנֵי אַשּׁוּר מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ וַתִּזְנִים וְגַם לֹא שָׂבָעַתְּ |
29 ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת | 29 וַתַּרְבִּי אֶת־תַּזְנוּתֵךְ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם־בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ |
30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת | 30 מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בַּעֲשֹׂותֵךְ אֶת־כָּל־אֵלֶּה מַעֲשֵׂה אִשָּׁה־זֹונָה שַׁלָּטֶת |
31 בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן | 31 בִּבְנֹותַיִךְ גַּבֵּךְ בְּרֹאשׁ כָּל־דֶּרֶךְ וְרָמָתֵךְ [עָשִׂיתִי כ] (עָשִׂית ק) בְּכָל־רְחֹוב וְלֹא־ [הָיִיתי כ] (הָיִית ק) כַּזֹּונָה לְקַלֵּס אֶתְנָן |
32 האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים | 32 הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת־זָרִים |
33 לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך | 33 לְכָל־זֹנֹות יִתְּנוּ־נֵדֶה וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת־נְדָנַיִךְ לְכָל־מְאַהֲבַיִךְ וַתִּשְׁחֳדִי אֹותָם לָבֹוא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב בְּתַזְנוּתָיִךְ |
34 ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך | 34 וַיְהִי־בָךְ הֵפֶךְ מִן־הַנָּשִׁים בְּתַזְנוּתַיִךְ וְאַחֲרַיִךְ לֹא זוּנָּה וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן־לָךְ וַתְּהִי לְהֶפֶךְ |
35 לכן זונה שמעי דבר יהוה | 35 לָכֵן זֹונָה שִׁמְעִי דְּבַר־יְהוָה׃ פ |
36 כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם | 36 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל־מְאַהֲבָיִךְ וְעַל כָּל־גִּלּוּלֵי תֹועֲבֹותַיִךְ וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם |
37 לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך | 37 לָכֵן הִנְנִי מְקַבֵּץ אֶת־כָּל־מְאַהֲבַיִךְ אֲשֶׁר עָרַבְתְּ עֲלֵיהֶם וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר אָהַבְתְּ עַל כָּל־אֲשֶׁר שָׂנֵאת וְקִבַּצְתִּי אֹתָם עָלַיִךְ מִסָּבִיב וְגִלֵּיתִי עֶרְוָתֵךְ אֲלֵהֶם וְרָאוּ אֶת־כָּל־עֶרְוָתֵךְ |
38 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה | 38 וּשְׁפַטְתִּיךְ מִשְׁפְּטֵי נֹאֲפֹות וְשֹׁפְכֹת דָּם וּנְתַתִּיךְ דַּם חֵמָה וְקִנְאָה |
39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה | 39 וְנָתַתִּי אֹותָךְ בְּיָדָם וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ וְהִפְשִׁיטוּ אֹותָךְ בְּגָדַיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה |
40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם | 40 וְהֶעֱלוּ עָלַיִךְ קָהָל וְרָגְמוּ אֹותָךְ בָּאָבֶן וּבִתְּקוּךְ בְּחַרְבֹותָם |
41 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד | 41 וְשָׂרְפוּ בָתַּיִךְ בָּאֵשׁ וְעָשׂוּ־בָךְ שְׁפָטִים לְעֵינֵי נָשִׁים רַבֹּות וְהִשְׁבַּתִּיךְ מִזֹּונָה וְגַם־אֶתְנַן לֹא תִתְּנִי־עֹוד |
42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד | 42 וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עֹוד |
43 יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך | 43 יַעַן אֲשֶׁר לֹא־ [זָכַרְתִּי כ] (זָכַרְתְּ ק) אֶת־יְמֵי נְעוּרַיִךְ וַתִּרְגְּזִי־לִי בְּכָל־אֵלֶּה וְגַם־אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ ׀ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְלֹא [עָשִׂיתִי כ] (עָשִׂית ק) אֶת־הַזִּמָּה עַל כָּל־תֹּועֲבֹתָיִךְ |
44 הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה | 44 הִנֵּה כָּל־הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ |
45 בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי | 45 בַּת־אִמֵּךְ אַתְּ גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ וַאֲחֹות אֲחֹותֵךְ אַתְּ אֲשֶׁר גָּעֲלוּ אַנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן אִמְּכֶן חִתִּית וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי |
46 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה | 46 וַאֲחֹותֵךְ הַגְּדֹולָה שֹׁמְרֹון הִיא וּבְנֹותֶיהָ הַיֹּושֶׁבֶת עַל־שְׂמֹאולֵךְ וַאֲחֹותֵךְ הַקְּטַנָּה מִמֵּךְ הַיֹּושֶׁבֶת מִימִינֵךְ סְדֹם וּבְנֹותֶיהָ |
47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך | 47 וְלֹא בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ וּבְתֹועֲבֹותֵיהֶן [עָשִׂיתִי כ] (עָשִׂית ק) כִּמְעַט קָט וַתַּשְׁחִתִי מֵהֵן בְּכָל־דְּרָכָיִךְ |
48 חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך | 48 חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם־עָשְׂתָה סְדֹם אֲחֹותֵךְ הִיא וּבְנֹותֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנֹותָיִךְ |
49 הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה | 49 הִנֵּה־זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחֹותֵךְ גָּאֹון שִׂבְעַת־לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנֹותֶיהָ וְיַד־עָנִי וְאֶבְיֹון לֹא הֶחֱזִיקָה |
50 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי | 50 וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תֹועֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי׃ ס |
51 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשיתי | 51 וְשֹׁמְרֹון כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה וַתַּרְבִּי אֶת־תֹּועֲבֹותַיִךְ מֵהֵנָּה וַתְּצַדְּקִי אֶת־ [אֲחֹותֵךְ כ] (אֲחֹותַיִךְ ק) בְּכָל־תֹּועֲבֹותַיִךְ אֲשֶׁר [עָשִׂיתי כ] (עָשִׂית׃ ק) |
52 גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך | 52 גַּם־אַתְּ ׀ שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחֹותֵךְ בְּחַטֹּאתַיִךְ אֲשֶׁר־הִתְעַבְתְּ מֵהֵן תִּצְדַּקְנָה מִמֵּךְ וְגַם־אַתְּ בֹּושִׁי וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיֹותֵךְ |
53 ושבתי את שבותהן את שבית סדם ובנותיה ואת שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה | 53 וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבִיתְהֶן אֶת־ [שְׁבִית כ] (שְׁבוּת ק) סְדֹם וּבְנֹותֶיהָ וְאֶת־ [שְׁבִית כ] (שְׁבוּת ק) שֹׁמְרֹון וּבְנֹותֶיהָ [וּשְׁבִית כ] (וּשְׁבוּת ק) שְׁבִיתַיִךְ בְּתֹוכָהְנָה |
54 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן | 54 לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן |
55 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן | 55 וַאֲחֹותַיִךְ סְדֹם וּבְנֹותֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרֹון וּבְנֹותֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנֹותַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן |
56 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך | 56 וְלֹוא הָיְתָה סְדֹם אֲחֹותֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיֹום גְּאֹונָיִךְ |
57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב | 57 בְּטֶרֶם תִּגָּלֶה רָעָתֵךְ כְּמֹו עֵת חֶרְפַּת בְּנֹות־אֲרָם וְכָל־סְבִיבֹותֶיהָ בְּנֹות פְּלִשְׁתִּים הַשָּׁאטֹות אֹותָךְ מִסָּבִיב |
58 את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה | 58 אֶת־זִמָּתֵךְ וְאֶת־תֹּועֲבֹותַיִךְ אַתְּ נְשָׂאתִים נְאֻם יְהוָה׃ ס |
59 כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית | 59 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה [וְעָשִׂית כ] (וְעָשִׂיתִי ק) אֹותָךְ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אֲשֶׁר־בָּזִית אָלָה לְהָפֵר בְּרִית |
60 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם | 60 וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת־בְּרִיתִי אֹותָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמֹותִי לָךְ בְּרִית עֹולָם |
61 וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך | 61 וְזָכַרְתְּ אֶת־דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ בְּקַחְתֵּךְ אֶת־אֲחֹותַיִךְ הַגְּדֹלֹות מִמֵּךְ אֶל־הַקְּטַנֹּות מִמֵּךְ וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנֹות וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ |
62 והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה | 62 וַהֲקִימֹותִי אֲנִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה |
63 למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה | 63 לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה־לָּךְ עֹוד פִּתְחֹון פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי־לָךְ לְכָל־אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס |