Obadiah (עובדיה) - Abdia 4

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות	1 Quoi! il s'est terni, l'or, il s'est altéré, l'or si fin! Les pierres sacrées ont été semées au coin de toutes les rues.
2 בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר	2 Les fils de Sion, précieux autant que l'or fin, quoi! ils sont comptés pour des vases d'argile, oeuvre des mains d'un potier!
3 גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר	3 Même les chacals tendent leurs mamelles et allaitent leurs petits; la fille de mon peuple est devenue cruelle comme les autruches au désert.
4 דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם	4 De soif, la langue du nourrisson s'attache à son palais; les petits enfants réclament du pain: personne ne leur en partage.
5 האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות	5 Ceux qui mangeaient des mets délicieux expirent dans les rues; ceux qui étaient élevés dans la pourpre étreignent le fumier.
6 ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים	6 La faute de la fille de mon peuple a surpassé les péchés de Sodome, qui fut renversée en un instant sans qu'on s'y fatiguât les mains.
7 זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם	7 Ses jeunes gens étaient plus éclatants que neige, plus blancs que lait; plus vermeil que le corail était leur corps, leur teint était de saphir.
8 חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ	8 Leur visage est plus sombre que la suie, on ne les reconnaît plus dans les rues. Leur peau est collée à leurs os, sèche comme du bois.
9 טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי	9 Heureuses furent les victimes de l'épée plus que celles de la faim, qui succombent, épuisées, privées des fruits des champs.
10 ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי	10 De tendres femmes ont, de leurs mains, fait cuire leurs petits: ils leur ont servi d'aliment dans le désastre de la fille de mon peuple.
11 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה	11 Yahvé a assouvi sa fureur, déversé l'ardeur de sa colère, il a allumé en Sion un feu qui a dévoré ses fondations.
12 לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם	12 Ils ne croyaient pas, les rois de la terre et tous les habitants du monde, que l'oppresseur et l'ennemi franchiraient les portes de Jérusalem.
13 מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים	13 C'est à cause des péchés de ses prophètes, des fautes de ses prêtres, qui en pleine ville avaient versé le sang des justes!
14 נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם	14 Ils erraient en aveugles dans les rues, souillés de sang; alors on ne pouvait toucher leurs vêtements.
15 סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור	15 "Arrière! Impur!" leur criait-on, "Arrière! Arrière! Pas de contact!" S'ils partaient et fuyaient chez les nations, ils ne pouvaient y séjourner.
16 פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו	16 La Face de Yahvé les dispersa, il ne les regarda plus. On ne marqua plus de respect aux prêtres, d'égard aux anciens.
17 עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע	17 Toujours nos yeux se consumaient, épiant un secours: illusion! De nos tours nous guettions une nation qui ne peut sauver.
18 צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו	18 On observait nos pas, pour nous interdire nos places. Notre fin était proche, nos jours accomplis, oui, notre fin était arrivée!
19 קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו	19 Nos pourchasseurs étaient rapides plus que les aigles du ciel; dans les montagnes ils nous traquaient, nous dressaient des embûches au désert.
20 רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים	20 Le souffle de nos narines, l'oint de Yahvé fut pris dans leurs fosses, lui dont nous disions: "A son ombre nous vivrons chez les nations."
21 שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי	21 Réjouis-toi, exulte, fille d'Edom, qui habites au pays de Uç! A toi aussi passera la coupe: tu te soûleras et montreras ta nudité!
22 תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך	22 Ta faute est expiée, fille de Sion. Il ne te déportera plus! Il va châtier ta faute, fille d'Edom. Il va dévoiler tes péchés!