Obadiah (עובדיה) - Abdia 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו	1 Hélas! Le Seigneur dans sa colère, a mis en ténèbres la fille de Sion. Du ciel il a précipité sur terre la splendeur d’Israël. Il n’a plus vu au jour de sa colère, que c’était là l’estrade sous ses pieds.
2 בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה	2 Yahvé a détruit sans pitié, toutes les demeures de Jacob. Dans sa fureur Il a renversé les forteresses de la fille de Juda. Il a jeté à terre, il a déshonoré son roi et ses princes.
3 גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב	3 Emporté par sa colère, il a brisé toute la force d’Israël. Il lui a tiré le bras en arrière, quand il voulait frapper l’ennemi; il a allumé dans Jacob un feu, et la flamme a dévoré de tous côtés.
4 דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו	4 Il a massacré tous ceux qu’on aimait dans les tentes de la fille de Sion; il a déversé sa colère comme un feu.
5 היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה	5 Yahvé s’est présenté en ennemi, il a ruiné Israël, détruisant tous ses palais, renversant ses forteresses; il a multiplié pour la fille de Juda, deuils et lamentations.
6 ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן	6 Il a forcé la clôture de son jardin: il a démoli son Sanctuaire. Yahvé a fait cesser dans Sion, les fêtes et les sabbats. De colère il n’a plus voulu voir le roi ni le prêtre.
7 זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד	7 Yahvé s’est dégoûté de son autel: il a pris en horreur son Sanctuaire, il a fait tomber aux mains de l’ennemi, les murs de son palais; quel vacarme dans la maison de Yahvé! C’était pour eux un jour de fête.
8 חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו	8 Yahvé a renversé, il l’avait décidé, les remparts de la fille de Sion. Sa main a étendu le cordeau, il l’a ramenée quand tout était détruit. Jour de deuil pour le mur et l’avant-mur, tous deux sont dans un triste état.
9 טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה	9 Ses portes sont là enterrées, les barres en sont tombées, brisées. Son roi et ses chefs sont en pays païen, il n’y a plus de loi. Plus rien ne vient aux prophètes: pas une vision qui soit de Yahvé.
10 ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם	10 Les anciens de la fille de Sion assis par terre, se taisent; ils ont jeté la poussière sur leur tête, ils se sont habillés de sacs; et les vierges de Jérusalem, la tête baissée, regardent vers le sol.
11 כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה	11 Les larmes épuisaient mes yeux, mes intérieurs se défaisaient et mon foie se répandait à terre à voir les plaies de mon peuple, lorsque les petits, les enfants, défaillaient sur les places de la ville.
12 לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם	12 Ils disaient à leurs mères: “Où sont le pain et le vin?” Ils défaillaient, comme blessés à mort; sur les places de la ville, et sur le sein de leur mère, ils rendaient l’âme.
13 מה אעודך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך	13 Que dirai-je de toi, qui est comme toi, fille de Jérusalem? Qui voudra te sauver et te consoler, vierge, fille de Sion? Ta blessure est énorme comme la mer, qui pourrait te guérir?
14 נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים	14 Tes prophètes avaient des visions: ce n’étaient qu’illusions, ils te mentaient. Ils n’ont pas dévoilé ton péché pour t’épargner un exil; ils t’ont donné des visions creuses, des mensonges où tu t’es laissé prendre.
15 ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ	15 Celui qui passe sur le chemin, quand il te voit frappe dans ses mains; on siffle, on secoue la tête: “Oui, c’est la fille de Jérusalem; n’était-ce pas la ville toute en beauté, la joie de toute la terre?”
16 פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו	16 Tous tes ennemis ouvrent la bouche contre toi, ils sifflent et grincent des dents: “Nous l’avons engloutie, disent-ils, c’est le jour que nous attendions! C’est fait, cela s’est fait sous nos yeux!”
17 עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך	17 Yahvé l’avait décidé, il l’a réalisé; il a accompli sa parole. Depuis longtemps il avait averti: il a détruit sans pitié. Tu as fait la joie de tes ennemis quand il a fait triompher tes rivaux.
18 צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך	18 Crie donc vers Yahvé, gémis, fille de Sion; que tes larmes de jour et de nuit coulent comme un torrent Ne t’arrête pas, ne retiens pas la source de tes larmes.
19 קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות	19 Lève-toi et crie dans la nuit dès le début des rondes; laisse s’épancher ton coeur, appelle, frappe chez le Seigneur. Élève tes mains vers lui pour le salut de tes petits.
20 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא	20 “Ô Yahvé, regarde et pense un moment: À qui en as-tu jamais fait voir de pareilles? Des femmes ont mangé leurs nourrissons, leurs petits enfants au berceau. Prêtres et prophètes ont été égorgés dans le Sanctuaire du Seigneur.
21 שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת	21 Enfants et vieillards, on les voit étendus sur le sol des rues; mes vierges et mes jeunes sont tombés sous l’épée. Tu as égorgé au jour de ta colère, tu as massacré sans pitié.
22 תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם	22 Tu as invité à la fête tous ceux qu’autour de moi je redoutais. Quand est venue la colère de Yahvé, il n’y a eu ni rescapé, ni fuyard; mon ennemi a exterminé ceux que j’avais bercés et nourris.”