Amos (עמוס) - Amos 51

¹ כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית² ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה³ אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה⁴ ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה⁵ כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל⁶ נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה⁷ כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים⁸ פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא⁹ רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים¹⁰ הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו¹¹ הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו¹² אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל¹³ שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך¹⁴ נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד¹⁵ עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים¹⁶ לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו¹⁷ נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם¹⁸ הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו¹⁹ לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו²⁰ מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות²¹ ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו²² ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה²³ ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים²⁴ ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה²⁵ הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה²⁶ ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה²⁷ שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר²⁸ קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו²⁹ ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב³⁰ חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה³¹ רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה³² והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו³³ כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה³⁴ אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו³⁵ חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם³⁶ לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה³⁷ והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב³⁸ יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות³⁹ בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה⁴⁰ אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים⁴¹ איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים⁴² עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה⁴³ היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם⁴⁴ ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה⁴⁵ צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה⁴⁶ ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל⁴⁷ לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה⁴⁸ ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה⁴⁹ גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ⁵⁰ פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם⁵¹ בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה⁵² לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל⁵³ כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה⁵⁴ קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים⁵⁵ כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם⁵⁶ כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם⁵⁷ והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו⁵⁸ כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו⁵⁹ הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה⁶⁰ ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל⁶¹ ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה⁶² ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה⁶³ והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת⁶⁴ ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו