Amos (עמוס) - Amos 49

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב	1 Über die Ammoniter: So spricht der Herr: Hat denn Israel keine Söhne oder besitzt es keinen Erben? Warum hat Milkom den Stamm Gad beerbt, warum ließ sich sein Volk in dessen Städten nieder?
2 לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה	2 Darum seht, es kommen Tage - Spruch des Herrn -, da lasse ich gegen das ammonitische Rabba Kriegslärm ertönen. Zum wüsten Trümmerhaufen wird es werden, seine Tochterstädte brennen im Feuer nieder und Israel wird die beerben, die ihm sein Erbteil raubten - spricht der Herr.
3 הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו	3 Klage laut, Heschbon, denn die Stadt ist zerstört. Schreit, ihr Töchter von Rabba! Legt Trauerkleider an, haltet die Totenklage, lauft umher mit eingeritzten Wunden!Denn Milkom muss in die Verbannung gehen zusammen mit seinen Priestern und Fürsten.
4 מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי	4 Was rühmst du dich deiner Kräfte? Deine Kraft wird zerrinnen, du abtrünnige Tochter, die auf ihre Schätze vertraut und sagt: Wer kommt an mich heran?
5 הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד	5 Schon lasse ich über dich kommen Schrecken von allen Seiten - Spruch des Herrn, des Gottes der Heere.Ihr stoßt einander vorwärts (auf der Flucht) und niemand wird die Flüchtlinge sammeln.
6 ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה	6 Aber danach wende ich das Geschick der Ammoniter - Spruch des Herrn.
7 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם	7 Über Edom: So spricht der Herr der Heere: Gibt es keine Weisheit mehr in Teman? Ging den Klugen der Rat verloren, ist ihre Weisheit verdorben?
8 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו	8 Flieht, macht kehrt, tief unten versteckt euch, Einwohner von Dedan! Denn ich bringe über Esau Verderben, die Zeit seiner Bestrafung.
9 אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים	9 Wenn Winzer zu dir kommen, lassen sie keine Nachlese übrig. Wenn Diebe in der Nacht kommen, zerstören sie nach Lust.
10 כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו	10 Ja, ich selbst hole Esau aus dem Versteck, decke seine Schlupfwinkel auf, sodass er sich nicht mehr verbergen kann. Seine Brut wird vernichtet, seine Verwandtschaft und seine Nachbarn, sodass keiner mehr sagt:
11 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו	11 Lass deine Waisen! Ich will für sie sorgen, deine Witwen können sich verlassen auf mich.
12 כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה	12 Denn so spricht der Herr: Sogar jene, die es nicht verdient hätten, aus dem Becher zu trinken, müssen daraus trinken und da solltest du verschont bleiben? Du bleibst nicht verschont, du musst trinken.
13 כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם	13 Denn ich schwöre bei mir selbst - Spruch des Herrn: Zu einem Bild des Entsetzens, zum Hohn, zur Öde und zum Fluch wird Bozra und alle seine Nachbarstädte werden für immer zu Trümmerhaufen.
14 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה	14 Ich habe vom Herrn eine Kunde gehört, ein Bote ist zu den Völkern gesandt: Schart euch zusammen, rückt aus gegen Edom, tretet an zum Kampf!
15 כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם	15 Ja, ich mache dich klein unter den Völkern, verachtet unter den Menschen.
16 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה	16 Deine Furcht erregende Macht hat dich betört, dein vermessener Sinn, weil du in Felsklüften wohnst, an Bergeshöhen dich klammerst. Baust du dein Nest auch hoch wie der Adler, ich stürze dich von dort hinab - Spruch des Herrn.
17 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה	17 Edom wird zu einem Bild des Entsetzens; jeder, der vorbeikommt, ist entsetzt und spottet über alle Schläge, die es erlitt.
18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם	18 Wie beim Untergang von Sodom und Gomorra und ihrer Nachbarstädte, spricht der Herr, so wird auch dort niemand mehr wohnen, kein Mensch darin leben.
19 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני	19 Wie ein Löwe, der heraufkommt aus dem Dickicht des Jordan zu den immer grünen Auen, so jage ich sie jählings davon und setze meinen Erwählten dort ein. Denn wer ist mir gleich, wer zieht mich zur Rechenschaft und wo ist der Hirt, der vor mir standhält?
20 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם	20 Darum hört den Beschluss, den der Herr gegen Edom gefasst hat, und die Pläne, die er ersann gegen Temans Bewohner: Wegschleppen wird man die Hirtenknaben, ihr Weideplatz wird sich über sie entsetzen.
21 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה	21 Von Edoms dröhnendem Fall erbebt die Erde, bis zum Schilfmeer hört man sein Schreien.
22 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה	22 Seht, wie ein Adler steigt es empor, schwebt es heran und breitet seine Schwingen über Bozra aus. Das Herz der Helden Edoms ist an jenem Tag wie das Herz einer Frau in Wehen.
23 לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל	23 Über Damaskus: Bestürzt sind Hamat und Arpad; denn böse Nachricht mussten sie hören. Sie wanken vor Kummer wie das Meer, das nicht zur Ruhe kommen kann.
24 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה	24 Damaskus wird schwach, es wendet sich zur Flucht, Schrecken erfasst es, Angst und Wehen ergreifen es wie eine Gebärende.
25 איך לא עזבה עיר תהלה קרית משושי	25 Wie ist doch die ruhmreiche Stadt verlassen, die Burg der Freude!
26 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות	26 Darum fallen ihre jungen Männer auf den Plätzen, alle Krieger kommen um an jenem Tag - Spruch des Herrn der Heere.
27 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד	27 Ich lege Feuer an die Mauer von Damaskus; es verzehrt die Paläste Ben-Hadads.
28 לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם	28 Über Kedar und die Reiche von Hazor, die Nebukadnezzar, der König von Babel, erobert hat. Auf, zieht gegen Kedar, bezwingt die Söhne des Ostens!
29 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב	29 Man raubt ihre Zelte und Herden, ihre Decken und ihr ganzes Gerät; auch ihre Kamele nimmt man mit und man ruft über sie: Grauen ringsum!
30 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה	30 Flieht, macht euch eilends davon, tief unten versteckt euch, ihr Bewohner von Hazor - Spruch des Herrn. Denn Nebukadnezzar, der König von Babel, hat gegen euch einen Beschluss gefasst und einen Plan gegen euch ersonnen.
31 קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו	31 Auf, zieht gegen das sorglose Volk, das in Sicherheit lebt - Spruch des Herrn -, das keine Tore und Riegel hat; man haust ja einsam für sich.
32 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה	32 Ihre Kamele werden erbeutet, ihre vielen Herden geraubt. In alle Winde zerstreue ich sie, die Leute mit gestutztem Haar, von allen Seiten bringe ich ihnen Verderben - Spruch des Herrn.
33 והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם	33 Hazor wird zur Behausung für die Schakale, eine Wüste für immer. Niemand wird mehr dort wohnen, kein Mensch darin leben.
34 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר	34 Das Wort des Herrn gegen Elam, das zu Beginn der Regierung Zidkijas, des Königs von Juda, an den Propheten Jeremia erging.
35 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם	35 So spricht der Herr der Heere: Seht, ich zerbreche den Bogen Elams, seine stärkste Waffe.
36 והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם	36 Ich bringe über Elam vier Winde von den vier Enden des Himmels. In alle diese Winde zerstreue ich sie, sodass es kein Volk gibt, zu dem nicht Versprengte aus Elam kommen.
37 והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם	37 Ich jage den Elamitern Schrecken ein vor ihren Feinden, vor allen, die ihnen nach dem Leben trachten. Unheil lasse ich über sie kommen, meinen glühenden Zorn - Spruch des Herrn. Ich schicke das Schwert hinter ihnen her, bis ich sie vernichtet habe.
38 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה	38 Ich stelle meinen Thron in Elam auf und vernichte dort König und Fürsten - Spruch des Herrn.
39 והיה באחרית הימים אשוב את שבית עילם נאם יהוה	39 Aber in ferner Zukunft wende ich Elams Geschick - Spruch des Herrn.