Amos (עמוס) - Amos 25

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל	1 Voici la parole qui fut adressée à Jérémie en la quatrième année de Joïaqim fils de Josias, roi de Juda; on était dans la première année de Nabukodonozor roi de Babylone.
2 אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר	2 Le prophète Jérémie prononça ces paroles devant le peuple de Juda et les habitants de Jérusalem.
3 מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם	3 Depuis la treizième année de Josias fils d’Amon, roi de Juda, et jusqu’à ce jour, soit pendant 23 ans, la parole de Yahvé m’a été adressée; je vous l’ai dite sans me lasser, mais vous n’avez pas écouté.
4 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע	4 (Yahvé aussi, sans se lasser, vous a envoyé ses serviteurs les prophètes, mais vous n’avez pas écouté, vous n’avez pas prêté l’oreille pour entendre.)
5 לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם	5 Voici ce qu’était cette parole: “Que chacun revienne de sa mauvaise conduite et de ses actions mauvaises; alors vous habiterez sur la terre que Yahvé vous a donnée, à vous et à vos pères, depuis toujours et pour toujours.
6 ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם	6 Mais ne suivez pas d’autres dieux, ne les servez pas, ne vous prosternez pas devant eux; ne me mettez pas en colère avec ces choses qui sont sorties de vos mains, et moi, je ne vous ferai pas de mal.
7 ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם	7 Mais vous ne m’avez pas écouté - parole de Yahvé. Vous m’avez irrité pour votre malheur avec ces choses sorties de vos mains.
8 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי	8 C’est pourquoi, voici ce qu’a dit Yahvé Sabaot: Parce que vous n’avez pas écouté mes paroles,
9 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם	9 j’envoie chercher un peuple du nord. Je le fais venir contre ce pays et ses habitants, et je leur jette la malédiction, et pour toujours ce sera la désolation, ce seront des ruines, juste de quoi se moquer.
10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר	10 Je ferai disparaître de chez eux le bruit des fêtes et de la joie, la voix de l’époux et de l’épouse, le bruit de la meule et la lumière de la lampe.
11 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה	11 Tout ce pays ne sera plus que ruines et désolation, et ils seront esclaves parmi les nations pour 70 ans.
12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם	12 Mais quand s’achèveront ces 70 années, je demanderai des comptes à la nation des Kaldéens et j’en ferai une ruine éternelle.
13 והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים	13 Ainsi j’accomplirai contre ce pays toutes les paroles que j’ai prononcées contre lui, tout ce qui est écrit dans ce livre, tout ce que Jérémie a prophétisé sur toutes les nations.
14 כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם	14 Car de grandes nations, avec de grands rois, les soumettront à leur tour, et je leur rendrai selon leurs actes, selon l’œuvre de leurs mains.
15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם	15 Voici ce que Yahvé, Dieu d’Israël, me dit: Reçois de ma main cette coupe de vin, cette coupe de ma colère, et fais-la boire à toutes les nations vers lesquelles je t’enverrai.
16 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם	16 Quand elles auront bu, elles trébucheront et seront prises de vertige ( ).
17 ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם	17 Alors je pris la coupe de la main de Yahvé et je la fis boire à toutes les nations vers lesquelles Yahvé m’envoyait:
18 את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה	18 (à Jérusalem et aux villes de Juda, comme à ses rois et à ses chefs, pour qu’elles deviennent une solitude, une ruine, un objet de moquerie).
19 את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו	19 Je la fis boire à Pharaon, roi d’Égypte, à ses serviteurs, à ses chefs et à tout son peuple,
20 ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד	20 et à tous les gens de l’ouest. Puis je la passai ( ) aux rois du pays des Philistins, Ashkélon, Gaza, Ékron, et ce qui reste encore d’Ashdod.
21 את אדום ואת מואב ואת בני עמון	21 Puis à Édom, Moab et les fils d’Ammon,
22 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים	22 les rois de Tyr, les rois de Sidon, les rois des îles qui sont au-delà de la mer,
23 ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה	23 Dédan, Téma, Bouz, tous les hommes aux tempes rasées,
24 ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר	24 ( ) qui habitent le désert.
25 ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי	25 Puis je la fis boire aux rois de Zimri, les rois d’Élam et de Médie,
26 ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם	26 les rois du nord, proches ou lointains, l’un après l’autre, et tous les royaumes de la terre ( ).
27 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם	27 Tu leur diras: “Voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Buvez, enivrez-vous, vomissez, tombez et ne vous relevez plus quand vous verrez l’épée que j’envoie contre vous.”
28 והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו	28 Et s’ils refusent de prendre de ta main cette coupe à boire, tu leur diras: C’est un ordre de Yahvé Sabaot: vous devez boire!
29 כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות	29 Si j’ai fait venir le malheur d’abord sur la ville que protège mon Nom, croyez-vous que vous, vous serez épargnés? Certainement pas, vous ne serez pas épargnés, car moi-même j’appelle l’épée contre tous les habitants de la terre.
30 ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ	30 Tu leur annonceras toutes ces paroles et tu leur diras: Yahvé a rugi, du haut de sa sainte Demeure il fait entendre sa voix. Il pousse un rugissement contre son héritage et contre tous les habitants de la terre. Il pousse des cris comme ceux qui piétinent le raisin,
31 בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה	31 le bruit en est arrivé jusqu’aux extrémités de la terre. Yahvé est en procès avec les nations, il entre en jugement avec tout homme, il livre les méchants à l’épée - parole de Yahvé.
32 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ	32 Voici ce que dit Yahvé Sabaot: Regardez, le malheur gagne de nation en nation, un ouragan terrible s’est levé, qui nous vient des extrémités de la terre.
33 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו	33 Les victimes de Yahvé tomberont ce jour-là, d’un bout à l’autre de la terre; on ne les ramassera pas, on ne les enterrera pas; elles resteront comme du fumier sur le sol.
34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה	34 Pasteurs, lamentez-vous et criez! Roulez-vous par terre, maîtres du troupeau! Car c’est votre tour d’aller à la boucherie et de tomber comme les bêtes les plus belles.
35 ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן	35 Il n’y a pas d’échappatoire pour les pasteurs, pas de fuite possible pour les maîtres du troupeau.
36 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם	36 Les pasteurs poussent des cris, les maîtres du troupeau se lamentent, car Yahvé a ravagé leurs prairies
37 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה	37 et le silence est tombé sur les paisibles pâturages.
38 עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו	38 Le lion est sorti de son repaire et leur pays n’est plus que ruines sous le feu du châtiment.