Amos (עמוס) - Amos 14

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות	1 Parole de Yahvé qui fut adressée à Jérémie à l'occasion de la sécheresse.
2 אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה	2 Juda est dans le deuil et ses villes languissent: elles s'abîment vers la terre, le cri de Jérusalems'élève.
3 ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם	3 Les riches envoient les petites gens chercher de l'eau: Ils arrivent aux citernes, ils ne trouvent pointd'eau, ils reviennent avec leurs cruches vides. Ils sont honteux et humiliés et se voilent la tête.
4 בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם	4 Parce que le sol est tout crevassé, car la pluie manque au pays, les laboureurs, honteux, se voilentla tête.
5 כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא	5 Même la biche, dans la campagne, a mis bas et abandonné son petit, tant l'herbe fait défaut;
6 ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב	6 les onagres, dressés sur les hauteurs, hument l'air comme des chacals: leurs yeux s'obscurcissentfaute de verdure.
7 אם עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו	7 Si nos fautes parlent contre nous, agis, Yahvé, pour l'honneur de ton Nom! Oui, nombreuses furentnos rébellions, nous avons péché contre toi.
8 מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון	8 Espoir d'Israël, Yahvé, son Sauveur en temps de détresse, pourquoi es-tu comme un étranger en cepays, comme un voyageur qui fait un détour pour la nuit?
9 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו	9 Pourquoi ressembles-tu à un homme hébété, à un guerrier incapable de sauver? Pourtant tu es aumilieu de nous, Yahvé, et nous sommes appelés par ton nom. Ne nous délaisse pas!
10 כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם	10 Ainsi parle Yahvé au sujet de ce peuple: Ils aiment courir en tous sens, ils n'épargnent point leursjambes! Mais Yahvé ne les agrée pas; maintenant il va se souvenir de leur faute et châtier leur péché.
11 ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה	11 Et Yahvé me dit: "N'intercède pas en faveur de ce peuple, pour son bonheur.
12 כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם	12 Même s'ils jeûnent, je n'écouterai pas leur supplication; même s'ils présentent holocaustes etoblations, je ne les agréerai pas, mais par l'épée, la famine et la peste je veux les exterminer."
13 ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה	13 Et je répondis: "Ah! Seigneur Yahvé! Voici que les prophètes leur disent: vous ne verrez pasl'épée, la famine ne vous atteindra pas; mais je vous octroierai une paix véritable en ce lieu."
14 ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם	14 Alors Yahvé me dit: "C'est le mensonge que ces prophètes prophétisent en mon nom; je ne les aipas envoyés, je ne leur ai rien ordonné, je ne leur ai point parlé. Visions de mensonge, divinations creuses,rêveries de leur coeur, voilà ce qu'ils vous prophétisent.
15 לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה	15 C'est pourquoi, ainsi parle Yahvé: Ces prophètes qui prophétisent en mon nom, alors que je ne lesai pas envoyés, et qui racontent qu'il n'y aura en ce pays ni épée ni famine, eh bien! c'est par épée et famine qu'ilsdisparaîtront, ces prophètes-là!
16 והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם	16 Quant aux gens à qui ils prophétisent, ils seront jetés dans les rues de Jérusalem, victimes de lafamine et de l'épée; il n'y aura personne pour les enterrer, ni eux, ni leurs femmes, ni leurs fils, ni leurs filles. Jeverserai sur eux leur méchanceté!"
17 ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד	17 Tu leur diras cette parole: Que mes yeux versent des larmes, jour et nuit sans tarir, car d'unegrande blessure est blessée la vierge fille de mon peuple, d'une plaie très grave.
18 אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו	18 Si je sors dans la campagne, voici des victimes de l'épée; si je rentre dans la ville, voici destorturés par la faim; tant le prophète que le prêtre sillonnent le pays: ils ne comprennent plus! -
19 המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה	19 As-tu pour de bon rejeté Juda? Ou es-tu dégoûté de Sion? Pourquoi nous avoir frappés sansaucune guérison? Nous attendions la paix: rien de bon! Le temps de la guérison: voici l'épouvante!
20 ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך	20 Nous connaissons, Yahvé, notre impiété, la faute de nos pères: oui, nous avons péché contre toi.
21 אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו	21 Pour l'honneur de ton Nom, cesse de rejeter. Ne déshonore point le trône de ta gloire. Souviens-toi, ne romps pas ton alliance avec nous.
22 היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה	22 Parmi les Vanités des païens, en est-il qui fassent pleuvoir? Est-ce le ciel qui donne l'ondée?N'est-ce pas toi, Yahvé, notre Dieu? En toi nous espérons, car c'est toi qui fais tout cela.