Amos (עמוס) - Amos 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר	1 Voici une parole qui fut adressée à Jérémie de la part de Yahvé:
2 שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם	2 “Parle aux hommes de Juda et aux habitants de Jérusalem.
3 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת	3 Tu leur diras de la part de Yahvé Dieu d’Israël: Maudit soit celui qui n’écoute pas les paroles de cette alliance,
4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים	4 que j’ai donnée à vos pères quand je les ai fait sortir du pays d’Égypte, de la fournaise de fer. Je leur ai dit: Écoutez ma voix et mettez en pratique tout ce que je vous ai commandé; alors vous serez mon peuple et je serai votre Dieu.
5 למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה	5 Alors je tiendrai le serment que j’ai juré à vos pères et je leur donnerai une terre où coulent le lait et le miel, comme c’est le cas maintenant.” J’ai répondu: “Oui, Yahvé!”
6 ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם	6 Yahvé me dit encore: “Proclame toutes ces paroles dans les villes de Juda et dans les rues de Jérusalem: Écoutez les paroles de cette alliance et mettez-les en pratique.
7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי	7 J’ai averti solennellement vos pères le jour où je les ai fait monter du pays d’Égypte, et jusqu’à présent je n’ai cessé de leur répéter: Écoutez ma voix!
8 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו	8 Mais ils n’ont pas écouté, ils ne m’ont pas fait cas, chacun a suivi les inclinations de son cœur endurci. J’ai donc accompli contre eux toutes les paroles de cette alliance que je leur avais ordonné de mettre en pratique et qu’ils n’ont pas pratiquée.”
9 ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם	9 Yahvé me dit encore: “Les hommes de Juda et les habitants de Jérusalem se sont mis d’accord
10 שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם	10 pour retourner au péché de leurs pères qui avaient refusé d’écouter mes paroles; ils se sont mis à la traîne des dieux étrangers et les ont servis. La maison d’Israël et la maison de Juda ont rompu l’alliance que j’avais faite avec leurs pères.
11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם	11 “C’est pourquoi voici ce que dit Yahvé: Je vais amener sur eux des malheurs auxquels ils ne pourront pas échapper; s’ils crient vers moi, je ne les écouterai pas.
12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם	12 Alors les villes de Juda et les habitants de Jérusalem iront supplier les dieux auxquels ils offrent l’encens, mais ces dieux ne les délivreront pas au temps de leur malheur.
13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל	13 “Car tes dieux, Juda, sont aussi nombreux que tes villes, et vous avez autant d’autels à encens pour Baal, qu’il y a de rues à Jérusalem.
14 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם	14 C’est pourquoi, toi, n’intercède pas pour ce peuple; ne m’adresse ni supplication ni prière en leur faveur, car je ne t’écoute pas quand les choses vont mal pour eux.
15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי	15 “Que vient donc faire ma bien-aimée dans ma maison? Elle croit encore qu’elle m’aura avec ses mines. Crois-tu que les graisses et la viande de tes sacrifices feront passer tes fautes et que je t’en tiendrai quitte?
16 זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו	16 Yahvé t’avait appelée: ‘Bel olivier tout en olives’; mais il y a mis le feu, et l’on entend ses craquements dans les branches.
17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל	17 “Yahvé Sabaot t’avait plantée, mais il te promet maintenant le malheur. C’est que la maison d’Israël et la maison de Juda ont fait le mal; ces gens m’ont mis en colère avec l’encens qu’ils offraient au Baal.”
18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם	18 Yahvé me donna un avis que je pus vérifier. Oui c’est toi, Yahvé, qui m’as ouvert les yeux sur leurs manœuvres:… [verset 12.6 à lire ici]
19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד	19 Dire que j’étais comme l’agneau qui se laisse gentiment conduire à la boucherie; je ne savais pas ce qu’ils préparaient contre moi. “Faisons-lui absorber assez d’épreuves, disaient-ils, pour qu’il disparaisse de la terre des vivants, et plus personne ne prononcera son nom!”
20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי	20 Mais toi, Yahvé Sabaot, tu juges avec justice, tu connais à fond les reins et les cœurs; c’est à toi que j’ai confié ma cause et je te verrai prendre ta revanche.
21 לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו	21 Et voici ce qu’a dit Yahvé Sabaot pour les gens d’Anatot qui s’en prennent à ma vie et qui disent: “Ne prophétise pas au nom de Yahvé, ou sinon tu mourras de notre main!”
22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב	22 Oui, voici ce que dit Yahvé Sabaot: “Je vais m’en prendre à eux; leurs jeunes gens mourront par l’épée, leurs fils et leurs filles mourront de faim.
23 ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם	23 L’année où je demanderai des comptes aux gens d’Anatot, j’amènerai sur eux le malheur et il n’y aura pas de survivants.”