Shemòt (שמות) - Esodo 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני	1 Yahvé dit à Moïse: “Va trouver le Pharaon et dis-lui de la part de Yahvé, le Dieu des Hébreux: Laisse partir mon peuple pour qu’il me serve!
2 כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם	2 Si tu refuses de le renvoyer, si tu le retiens encore,
3 הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד	3 Yahvé frappera tes troupeaux qui sont dans la campagne, les chevaux, les ânes, les chameaux, le gros et le petit bétail. Ce sera une peste terrible.
4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר	4 Mais Yahvé fera la différence entre le troupeau d’Israël et le troupeau d’Égypte. Pas une bête des Israélites ne crèvera.”
5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ	5 Yahvé fixa la date, il dit: “Demain, Yahvé fera cela dans tout le pays.”
6 ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד	6 Et dès le lendemain Yahvé fit ce qu’il avait dit: tous les troupeaux d’Égypte crevèrent, mais pas une bête ne creva dans les troupeaux des Israélites.
7 וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם	7 Le Pharaon s’informa: pas une bête n’avait crevé dans les troupeaux des Israélites. Mais le Pharaon resta dans son entêtement et il ne laissa pas partir le peuple.
8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה	8 Alors, Dieu dit à Moïse et à Aaron: “Remplissez vos deux mains de cendre fine. Moïse la lancera vers le ciel sous les yeux du Pharaon,
9 והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים	9 et dans toute l’Égypte ce sera de la poudre qui se déposera sur les hommes et sur les bêtes: dans toute l’Égypte elle leur donnera des ulcères et des boutons.”
10 ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה	10 Ils prirent donc de la cendre fine et se présentèrent devant le Pharaon. Moïse la lança vers le ciel et elle se changea en ulcères et en boutons sur les hommes et sur les bêtes.
11 ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים	11 Cette fois les magiciens ne purent rester aux côtés de Moïse à cause de ce fléau, car ils avaient leurs ulcères comme tous les Égyptiens.
12 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה	12 Mais Dieu endurcit le cœur du Pharaon, il ne voulut pas écouter: Yahvé l’avait bien dit à Moïse.
13 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני	13 Yahvé dit encore à Moïse: “Lève-toi de bon matin et présente-toi devant le Pharaon. Tu lui diras de la part de Yahvé, le Dieu des Hébreux: Laisse aller mon peuple pour qu’il me serve!
14 כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ	14 Cette fois j’envoie tous mes fléaux contre toi, tes serviteurs et ton peuple, et tu sauras ainsi qu’il n’y a personne comme moi sur toute la terre.
15 כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ	15 “J’aurais pu dès le début montrer toute ma puissance et te frapper toi et ton peuple par la peste, et tu aurais disparu de la terre.
16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ	16 Mais voici pourquoi je t’ai laissé en vie: je veux te faire voir ma puissance et que mon Nom soit connu sur toute la terre.
17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם	17 Tu résistes encore et tu ne laisses pas partir mon peuple?
18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה	18 Eh bien, demain à cette heure, je ferai tomber une très forte grêle comme il n’y en a pas eu de pareille depuis la fondation de l’Égypte jusqu’à ce jour.
19 ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו	19 Ordonne donc de mettre à l’abri dès maintenant ton bétail et tout ce qui t’appartient dans les champs, car tous les hommes et toutes les bêtes qui seront dans les champs au lieu d’être à l’abri à la maison, seront frappés par la grêle et mourront.”
20 הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים	20 Ceux des serviteurs du Pharaon qui craignaient Yahvé se réfugièrent dans les maisons avec leurs serviteurs et leurs troupeaux.
21 ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה	21 Mais ceux qui se moquaient de la parole de Yahvé laissèrent leurs serviteurs et leurs troupeaux dans les champs.
22 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים	22 Yahvé dit alors à Moïse: “Étends ta main vers le ciel! Que la grêle tombe sur toute l’Égypte, sur les hommes, sur les bêtes et sur tout ce qui pousse dans les champs en terre d’Égypte.”
23 ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים	23 Moïse étendit son bâton vers le ciel, et Yahvé fit éclater les tonnerres et pleuvoir la grêle en même temps que la foudre tombait sur la terre. Yahvé fit tomber la grêle sur tout le pays d’Égypte.
24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי	24 Il y eut de la grêle avec des éclairs de feu qui jaillissaient du milieu de la grêle. On n’avait rien vu de semblable dans tout le pays depuis la fondation de l’Égypte.
25 ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר	25 Dans tout le pays d’Égypte, la grêle frappa tous ceux qui étaient dans les champs, les gens comme les bêtes. La grêle frappa aussi tout ce qui poussait dans les champs et brisa même les arbres des champs.
26 רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד	26 Cependant il n’y eut pas de grêle dans le pays de Gossen, là où se trouvaient les Israélites.
27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים	27 Le Pharaon fit alors appeler Moïse et Aaron, il leur dit: “Cette fois, j’ai péché! C’est Yahvé qui est juste, moi et mon peuple nous sommes coupables!
28 העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד	28 Priez Yahvé pour que s’arrêtent ces tonnerres incroyables et cette grêle, et je ne vous retiendrai plus ici, je vous laisserai partir.”
29 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ	29 Moïse répondit: “Aussitôt sorti de la ville, je tendrai les mains vers Yahvé: les tonnerres s’arrêteront, et il n’y aura plus de grêle. Ainsi tu sauras que la terre est à Yahvé.
30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים	30 Mais je sais bien que toi et tes serviteurs, vous ne craindrez encore pas Yahvé Dieu.”
31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל	31 Le lin et l’orge avaient été frappés, car l’orge était en épi, et le lin en fleur.
32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה	32 Mais le blé et le seigle n’avaient pas été frappés, car ils sont tardifs.
33 ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה	33 Aussitôt sorti de chez le Pharaon et hors de la ville, Moïse tendit les mains vers Yahvé: les tonnerres et la grêle s’arrêtèrent, et la pluie cessa de tomber sur la terre.
34 וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו	34 Le Pharaon vit que la pluie, la grêle et les tonnerres s’étaient arrêtés. Alors il recommença à pécher et à s’entêter, lui et ses serviteurs.
35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה	35 Le Pharaon s’entêta et refusa de laisser partir les Israélites: Yahvé l’avait bien dit par la bouche de Moïse.