Shemòt (שמות) - Esodo 32

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו	1 When the people became aware of Moses' delay in coming down from the mountain, they gathered around Aaron and said to him, "Come, make us a god who will be our leader; as for the man Moses who brought us out of the land of Egypt, we do not know what has happened to him."
2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי	2 Aaron replied, "Have your wives and sons and daughters take off the golden earrings they are wearing, and bring them to me."
3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן	3 So all the people took off their earrings and brought them to Aaron,
4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים	4 who accepted their offering, and fashioning this gold with a graving tool, made a molten calf. Then they cried out, "This is your God, O Israel, who brought you out of the land of Egypt."
5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר	5 On seeing this, Aaron built an altar before the calf and proclaimed, "Tomorrow is a feast of the LORD."
6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק	6 Early the next day the people offered holocausts and brought peace offerings. Then they sat down to eat and drink, and rose up to revel.
7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים	7 With that, the LORD said to Moses, "Go down at once to your people, whom you brought out of the land of Egypt, for they have become depraved.
8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים	8 They have soon turned aside from the way I pointed out to them, making for themselves a molten calf and worshiping it, sacrificing to it and crying out, 'This is your God, O Israel, who brought you out of the land of Egypt!'
9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא	9 I see how stiff-necked this people is," continued the LORD to Moses.
10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול	10 "Let me alone, then, that my wrath may blaze up against them to consume them. Then I will make of you a great nation."
11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה	11 But Moses implored the LORD, his God, saying, "Why, O LORD, should your wrath blaze up against your own people, whom you brought out of the land of Egypt with such great power and with so strong a hand?
12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך	12 Why should the Egyptians say, 'With evil intent he brought them out, that he might kill them in the mountains and exterminate them from the face of the earth'? Let your blazing wrath die down; relent in punishing your people.
13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם	13 Remember your servants Abraham, Isaac and Israel, and how you swore to them by your own self, saying, 'I will make your descendants as numerous as the stars in the sky; and all this land that I promised, I will give your descendants as their perpetual heritage.'"
14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו	14 So the LORD relented in the punishment he had threatened to inflict on his people.
15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים	15 Moses then turned and came down the mountain with the two tablets of the commandments in his hands, tablets that were written on both sides, front and back;
16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת	16 tablets that were made by God, having inscriptions on them that were engraved by God himself.
17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה	17 Now, when Joshua heard the noise of the people shouting, he said to Moses, "That sounds like a battle in the camp."
18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע	18 But Moses answered, "It does not sound like cries of victory, nor does it sound like cries of defeat; the sounds that I hear are cries of revelry."
19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר	19 As he drew near the camp, he saw the calf and the dancing. With that, Moses' wrath flared up, so that he threw the tablets down and broke them on the base of the mountain.
20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל	20 Taking the calf they had made, he fused it in the fire and then ground it down to powder, which he scattered on the water and made the Israelites drink.
21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה	21 Moses asked Aaron, "What did this people ever do to you that you should lead them into so grave a sin?" Aaron replied, "Let not my lord be angry.
22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא	22 You know well enough how prone the people are to evil.
23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו	23 They said to me, 'Make us a god to be our leader; as for the man Moses who brought us out of the land of Egypt, we do not know what has happened to him.'
24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה	24 So I told them, 'Let anyone who has gold jewelry take it off.' They gave it to me, and I threw it into the fire, and this calf came out."
25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם	25 When Moses realized that, to the scornful joy of their foes, Aaron had let the people run wild,
26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי	26 he stood at the gate of the camp and cried, "Whoever is for the LORD, let him come to me!" All the Levites then rallied to him,
27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו	27 and he told them, "Thus says the LORD, the God of Israel: Put your sword on your hip, every one of you! Now go up and down the camp, from gate to gate, and slay your own kinsmen, your friends and neighbors!"
28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש	28 The Levites carried out the command of Moses, and that day there fell about three thousand of the people.
29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה	29 Then Moses said, "Today you have been dedicated to the LORD, for you were against your own sons and kinsmen, to bring a blessing upon yourselves this day."
30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם	30 On the next day Moses said to the people, "You have committed a grave sin. I will go up to the LORD, then; perhaps I may be able to make atonement for your sin."
31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב	31 So Moses went back to the LORD and said, "Ah, this people has indeed committed a grave sin in making a god of gold for themselves!
32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת	32 If you would only forgive their sin! If you will not, then strike me out of the book that you have written."
33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי	33 The LORD answered, "Him only who has sinned against me will I strike out of my book.
34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם	34 Now, go and lead the people whither I have told you. My angel will go before you. When it is time for me to punish, I will punish them for their sin."
35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן	35 Thus the LORD smote the people for having had Aaron make the calf for them.