Shemòt (שמות) - Esodo 22

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה	1 Si effringens fur domum sive suffodiens fuerit inventus et, accepto vulnere, mortuus fuerit, percussor non erit reus sanguinis.
2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים	2 Quod si orto sole hoc fecerit, erit reus sanguinis. Fur plene restituet. Si non habuerit, quod reddat, venumdabitur pro furto.
3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו	3 Si inventum fuerit apud eum, quod furatus est, vivens sive bos sive asinus sive ovis, duplum restituet.
4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם	4 Si quispiam depasci permiserit agrum vel vineam et dimiserit iumentum suum, ut depascatur agrum alienum, restituet plene ex agro suo secundum fruges eius; si autem totum agrum depastum fuerit, quidquid optimum habuerit in agro suo vel in vinea, restituet.
5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם	5 Si egressus ignis invenerit spinas et comprehenderit acervos frugum sive stantes segetes sive agrum, reddet damnum, qui ignem succenderit.
6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה	6 Si quis commendaverit amico pecuniam aut vasa in custodiam, et ab eo, qui susceperat, furto ablata fuerint, si invenitur fur, duplum reddet.
7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים	7 Si latet fur, dominus domus applicabitur ad Deum et iurabit quod non extenderit manum in rem proximi sui.
8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו	8 In omni causa fraudis tam de bove quam de asino et ove ac vestimento et, quidquid damnum inferre potest, si quis dixerit: “ Hoc est! ”, ad Deum utriusque causa perveniet, et, quem Deus condemnaverit, duplum restituet proximo suo.
9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו	9 Si quis commendaverit proximo suo asinum, bovem, ovem vel omne iumentum ad custodiam, et mortuum fuerit aut fractum vel captum ab hostibus, nullusque hoc viderit,
10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה	10 iusiurandum per Dominum erit in medio quod non extenderit manum ad rem proximi sui; suscipietque dominus iuramentum, et ille reddere non cogetur.
11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם	11 Quod si furto ablatum fuerit, restituet damnum domino;
12 ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו	12 si dilaceratum a bestia, deferat, quod occisum est, in testimonium et non restituet.
13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם	13 Qui a proximo suo quidquam horum mutuo postulaverit, et fractum aut mortuum fuerit, domino non praesente, reddere compelletur.
14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם	14 Quod si impraesentiarum dominus fuerit, non restituet. Si mercennarius est, venit in mercedem operis sui.
15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו	15 Si seduxerit quis virginem necdum desponsatam dormieritque cum ea, pretio acquiret eam sibi uxorem.
16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה	16 Si pater virginis eam dare noluerit, appendet ei pecuniam iuxta pretium pro virginibus dandum.
17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת	17 Maleficam non patieris vivere.
18 מכשפה לא תחיה	18 Qui coierit cum iumento, morte moriatur.
19 כל שכב עם בהמה מות יומת	19 Qui immolat diis, occidetur, praeter Domino soli.
20 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו	20 Advenam non opprimes neque affliges eum; advenae enim et ipsi fuistis in terra Aegypti.
21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים	21 Viduae et pupillo non nocebitis.
22 כל אלמנה ויתום לא תענון	22 Si laeseritis eos, vociferabuntur ad me, et ego audiam clamorem eorum;
23 אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו	23 et indignabitur furor meus, percutiamque vos gladio, et erunt uxores vestrae viduae et filii vestri pupilli.
24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים	24 Si pecuniam mutuam dederis in populo meo pauperi, qui habitat tecum, non eris ei quasi creditor; non imponetis ei usuram.
25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך	25 Si pignus a proximo tuo acceperis pallium, ante solis occasum reddes ei;
26 אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו	26 ipsum enim est solum, quo operitur, indumentum carnis eius, nec habet aliud, in quo dormiat; si clamaverit ad me, exaudiam eum, quia misericors sum.
27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני	27 Deo non detrahes et principi populi tui non maledices.
28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר	28 Abundantiam areae tuae et torcularis tui non tardabis reddere. Primogenitum filiorum tuorum dabis mihi.
29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי	29 De bobus quoque et ovibus similiter facies: septem diebus sit cum matre sua, die octavo reddes illum mihi.
30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי	30 Viri sancti eritis mihi; carnem animalis in agro dilacerati non comedetis, sed proicietis canibus.
31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו