Shemòt (שמות) - Esodo 1

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו	1 וְאֵלֶּה שְׁמֹות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתֹו בָּאוּ
2 ראובן שמעון לוי ויהודה	2 רְאוּבֵן שִׁמְעֹון לֵוִי וִיהוּדָה
3 יששכר זבולן ובנימן	3 יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבְנְיָמִן
4 דן ונפתלי גד ואשר	4 דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר
5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים	5 וַיְהִי כָּל־נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ־יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיֹוסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם
6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא	6 וַיָּמָת יֹוסֵף וְכָל־אֶחָיו וְכֹל הַדֹּור הַהוּא
7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם	7 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם׃ פ
8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף	8 וַיָּקָם מֶלֶךְ־חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יֹוסֵף
9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו	9 וַיֹּאמֶר אֶל־עַמֹּו הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ
10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ	10 הָבָה נִתְחַכְּמָה לֹו פֶּן־יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי־תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנֹוסַף גַּם־הוּא עַל־שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם־בָּנוּ וְעָלָה מִן־הָאָרֶץ
11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס	11 וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתֹו בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנֹות לְפַרְעֹה אֶת־פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס
12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל	12 וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתֹו כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך	13 וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ
14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך	14 וַיְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר־עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ
15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה	15 וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה
16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה	16 וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת־הָעִבְרִיֹּות וּרְאִיתֶן עַל־הָאָבְנָיִם אִם־בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתֹו וְאִם־בַּת הִיא וָחָיָה
17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים	17 וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים
18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים	18 וַיִּקְרָא מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים
19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו	19 וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל־פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי־חָיֹות הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבֹוא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ
20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד	20 וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד
21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים	21 וַיְהִי כִּי־יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים
22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון	22 וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל־עַמֹּו לֵאמֹר כָּל־הַבֵּן הַיִּלֹּוד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל־הַבַּת תְּחַיּוּן׃ ס