Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Neemia 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם	1 Le vingt-quatrième jour de ce mois, les Israélites se réunirent pour un jeûne; ils venaient habillés de sacs et couverts de terre.
2 ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם	2 La race Israël se sépara de tous les étrangers, ils se présentèrent et confessèrent leurs péchés et les fautes de leurs pères.
3 ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם	3 Ils se levèrent sur place et on fit la lecture du livre de la Loi de Yahvé leur Dieu, pendant le quart de la journée. Pendant un autre quart, ils confessèrent leurs péchés et se prosternèrent devant Yahvé leur Dieu.
4 ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם	4 Josué, Binnouï, Kadmiel, Chebanyas, Bouni, Chérébyas, Bani, Kénani, se placèrent sur l’estrade des lévites et, à haute voix, ils crièrent vers Yahvé leur Dieu.
5 ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה	5 Les lévites Josué, Kadmiel, Bani, Hachabnéyas, Chérébyas, Hodiyas, Chebanyas, Petahya dirent: - “Levez-vous et bénissez Yahvé votre Dieu! Béni sois-tu, Yahvé notre Dieu, pour les éternités d’éternités! Qu’on bénisse ton Nom glorieux, car il surpasse toute bénédiction et louange!”
6 אתה הוא יהוה לבדך את עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים	6 Toi, Yahvé, tu es l’Unique! Tu as fait les cieux, les cieux des cieux, et tout ce qu’ils contiennent, la terre et tout ce qu’elle porte, les mers et tout ce qui s’y trouve; tu donnes la vie à tous, et devant toi se prosterne l’armée des cieux.
7 אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם	7 Toi, Yahvé, tu es Dieu; tu as choisi Abram, tu l’as tiré d’Our en Kaldée et tu lui as donné le nom d’Abraham.
8 ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה	8 Tu l’as trouvé fidèle et tu as fait alliance avec lui. Tu lui as donné le pays du Cananéen, du Hittite et de l’Amorite, du Périsite, du Jébusite et du Guirgachite. Tu as tenu tes promesses, car tu es juste.
9 ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף	9 Tu as vu la détresse de nos pères en Égypte, tu as entendu leurs cris au bord de la mer des Roseaux,
10 ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה	10 tu as accompli des signes et des prodiges contre Pharaon, contre tous ses serviteurs et tout le peuple de son pays dont tu connaissais l’orgueil; et tu t’es fait un nom qui dure encore.
11 והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים	11 Tu as ouvert la mer devant eux, ils ont passé au milieu de la mer, à pied sec, et tu as jeté au fond des eaux ceux qui les poursuivaient, comme une pierre dans des eaux déchaînées.
12 ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה	12 Tu les as guidés le jour par une colonne de nuée et la nuit par une colonne de feu, pour éclairer devant eux la route sur laquelle ils s’avançaient.
13 ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים	13 Tu es descendu sur le mont Sinaï et du haut du ciel tu leur as parlé, tu leur as donné des commandements, des lois vraies, des préceptes et des décisions excellentes.
14 ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך	14 Tu leur as fait connaître ton saint sabbat et tu leur as ordonné commandements, préceptes et lois par la bouche de Moïse, ton serviteur.
15 ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם	15 Du haut du ciel tu leur as donné le pain pour apaiser leur faim, et du rocher tu as fait jaillir l’eau pour leur soif. Tu leur as dit de partir à la conquête du pays que tu avais juré de leur donner;
16 והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך	16 mais nos pères se sont rebiffés, ils ont fait la forte tête et n’ont pas obéi à tes ordres.
17 וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם	17 Ils ont refusé d’obéir; ils ont oublié les merveilles que tu avais accomplies pour eux et il leur a pris de vouloir retourner en Égypte à leur esclavage. Mais toi, tu es un Dieu de pardon, plein de pitié et de tendresse, lent à la colère et riche en bonté, et tu ne les as pas abandonnés.
18 אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות	18 Ils se sont fabriqué un veau en métal fondu, ils ont dit: Voilà ton dieu qui t’as fait monter d’Égypte! Et ils ont prononcé toutes sortes de blasphèmes.
19 ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה	19 Toi cependant, dans ton immense tendresse, tu ne les as pas abandonnés au milieu du désert; la colonne de nuée ne les a pas quittés. Elle les guidait de jour sur la route, et la nuit la colonne de feu illuminait devant eux la route où ils s’avançaient.
20 ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם	20 Tu leur as donné ton bon esprit pour les rendre sages, tu ne leur as pas refusé la manne et tu leur as donné l’eau pour leur soif.
21 וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו	21 Pendant quarante ans tu as pris soin d’eux dans le désert, ils n’ont manqué de rien, leurs vêtements ne se sont pas usés et leurs pieds n’ont pas gonflé.
22 ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן	22 Tu leur as livré des royaumes et des peuples, et tu leur as donné ces territoires comme une province-frontière. Ils se sont emparés du pays de Sihon roi de Heshbon, et du pays d’Og roi du Bashan.
23 ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת	23 Tu as multiplié leurs fils autant que les étoiles du ciel et tu les as fait entrer dans le pays dont tu avais parlé à leurs pères, pour qu’ils y entrent et en prennent possession.
24 ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם	24 Leurs fils y sont entrés, ils ont conquis ce pays; tu as abaissé devant eux les Cananéens habitants du pays, tu as livré entre leurs mains les rois et les peuples du pays pour qu’ils les traitent comme ils le voulaient.
25 וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול	25 Ils se sont emparés de villes fortifiées et d’une bonne terre, ils ont hérité de maisons où rien ne manquait, de citernes déjà creusées, de vignes, d’oliviers, d’arbres fruitiers en quantité; ils ont mangé autant qu’ils voulaient, ils ont fait leur joie de tes bienfaits sans nombre.
26 וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת	26 Mais ils ont été rebelles, ils se sont révoltés contre toi, ils ont rejeté derrière eux ta Loi. Ils ont tué les prophètes qui les invitaient à revenir vers toi et ils ont commis de grands crimes.
27 ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם	27 Alors tu les a livrés aux mains de leurs ennemis qui les ont opprimés. Ils ont crié vers toi au temps de leur oppression, et toi, du haut du ciel, tu les a entendus. Dans ton immense tendresse tu leur as donné des libérateurs pour les délivrer des mains de leurs ennemis.
28 וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים	28 Mais à peine la paix retrouvée, ils recommençaient à faire le mal devant toi. Alors de nouveau tu les abandonnais aux mains de leurs oppresseurs. Eux, de nouveau, criaient vers toi, et toi, du haut du ciel, tu les entendais. Que de fois dans ta tendresse ne les as-tu pas ainsi délivrés!
29 ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו	29 Tu les as avertis pour les ramener à ta Loi, mais dans leur orgueil ils n’ont pas observé tes ordres; ils ont péché contre ces commandements qui donnent la vie à quiconque les met en pratique. Ils ne t’ont offert qu’une épaule rebelle et une nuque raide: ils n’ont pas obéi.
30 ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת	30 Pourtant, tu as été patient avec eux durant des années, tu les as avertis par ton esprit, par la bouche de tes prophètes, mais ils n’ont pas écouté. Alors tu les as livrés aux mains des nations païennes;
31 וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה	31 mais dans ton immense tendresse, tu ne les as pas fait disparaître, tu ne les as pas abandonnés, car tu es un Dieu plein de pitié et de tendresse.
32 ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה	32 Maintenant, ô notre Dieu, toi le Dieu grand, puissant et redoutable, qui toujours maintiens ton alliance et ta bonté, ne sois pas insensible à toutes ces épreuves qui sont tombées sur nous, sur nos rois, nos chefs, nos prêtres, nos prophètes et tout notre peuple depuis les jours des rois d’Assyrie jusqu’à aujourd’hui.
33 ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו	33 Tu as été juste dans tout ce qui nous est arrivé, car tu as agi selon la vérité, et nous, nous nous sommes mal conduits.
34 ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם	34 Oui, nos rois, nos chefs, nos prêtres et nos pères n’ont pas suivi ta Loi, ils ont oublié tes commandements et les ordonnances que tu leur avais donnés.
35 והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים	35 Tout le temps où ils ont été dans leur royaume, jouissant de tant de bienfaits que tu leur donnais, dans ce pays vaste et fertile que tu avais mis à leur disposition, ils ne t’ont pas servi et ils ne se sont pas détournés de leurs actions mauvaises.
36 הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה	36 Aussi nous voilà aujourd’hui comme des esclaves, nous sommes esclaves en ce pays que tu avais donné à nos pères et dont tous les fruits, tous les biens, devraient être à nous.
37 ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו	37 Ces produits sont aujourd’hui entre les mains des rois que tu nous as imposés à cause de nos péchés et qui disposent selon leur volonté de nos personnes et de nos troupeaux. Et pendant ce temps notre détresse est grande.
38 ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו