Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Esdra 4

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל	1 Les adversaires de Juda et Benjamin apprirent que ceux qui étaient revenus de la captivité construisaient un Temple à Yahvé Dieu d’Israël.
2 ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה	2 Ils vinrent trouver Zorobabel et les chefs de familles et leur dirent: “Nous allons construire avec vous puisque, comme vous, nous invoquons votre Dieu et nous lui offrons des sacrifices depuis le temps d’Asarhaddon, roi d’Assyrie, qui nous a déportés ici.”
3 ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס	3 Zorobabel, Josué et le reste des chefs de familles d’Israël, leur répondirent: “Ce n’est pas à vous et à nous ensemble, de construire un Temple à notre Dieu. C’est nous, et nous seuls, qui construirons pour Yahvé Dieu d’Israël, comme nous l’a ordonné Cyrus roi de Perse!”
4 ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבלהים אותם לבנות	4 Le peuple du pays chercha alors à décourager le peuple de Juda et à le menacer pour l’empêcher de construire.
5 וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס	5 Et pendant tout le temps de Cyrus, roi de Perse, jusqu’au règne de Darius roi de Perse, ils payèrent des conseillers pour faire échouer le projet du peuple de Juda.
6 ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם	6 Dès le commencement du règne de Xerxès, ils envoyèrent des lettres pour accuser les habitants de Juda et de Jérusalem.
7 ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית	7 Au temps d’Artaxerxès, Bichlam, Mithridate, Tabéel et le reste de leurs collègues, écrivirent à Artaxerxès roi de Perse pour les accuser à nouveau; le texte du document était écrit en araméen, mais on l’avait traduit.
8 רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא	8 Ensuite Réhoum, gouverneur, et Chimchaï, secrétaire, écrivirent contre Jérusalem la lettre que voici destinée au roi Artaxerxès:
9 אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי בבליא שושנכיא דהוא עלמיא	9 “Réhoum, le gouverneur en chef, Chimchaï, le secrétaire, et le reste de leurs collègues, les juges et les ambassadeurs, les fonctionnaires de Perse, les gens d’Ourouk, de Babylone et de Suse (c’est-à-dire les Élamites)
10 ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין ושאר עבר נהרה וכענת	10 et les autres peuples que le grand et célèbre Assourbanipal a déportés et installés dans les villes de Samarie et de la province qui est au-delà de l’Euphrate, écrivent ceci.”
11 דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא עבדיך אנש עבר נהרה וכענת	11 Voici donc la copie de la lettre qu’ils envoyèrent: “Au roi Artaxerxès, tes serviteurs, les hommes d’au-delà du Fleuve.
12 ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו ואשיא יחיטו	12 Le roi doit savoir que les Juifs qui sont revenus de chez toi vers nous, sont arrivés à Jérusalem. Ils reconstruisent cette ville rebelle et méchante, ils relèvent les remparts et réparent les fondations.
13 כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק	13 Le roi doit savoir ceci: s’ils arrivent à reconstruire la ville et que les remparts sont relevés, ils ne verseront plus de tributs, d’impôts ou de droits de passage; finalement, les rois en paieront les frais.
14 כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה שלחנא והודענא למלכא	14 Comme nous mangeons le sel du palais royal, nous ne pouvons supporter de voir le tort qui sera fait au roi; c’est pourquoi nous envoyons ces informations au roi.
15 די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה קריתא דך החרבת	15 On doit faire des recherches dans les livres où sont gardés les mémoires de tes pères. Là, dans le livre des mémoires, tu découvriras et tu apprendras que cette ville est rebelle et qu’elle a fait du tort aux rois et aux provinces, et que dans les temps anciens beaucoup de révoltes y sont nées; c’est pour cela que cette ville a été détruite.
16 מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי לך	16 Nous faisons savoir au roi que si cette ville est reconstruite, si ses remparts sont relevés, tu n’auras plus de territoires au-delà du Fleuve.”
17 פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר נהרה שלם וכעת	17 Le roi envoya cette réponse: “À Réhoum, gouverneur, et Chimchaï, le secrétaire, au reste de leurs collègues qui habitent en Samarie et dans la région au-delà du Fleuve, salut!
18 נשתונא די שלחתון עלינא מפרש קרי קדמי	18 La lettre que vous nous avez envoyée a été lue devant moi, point par point.
19 ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה	19 Sur mon ordre on a fait des recherches et l’on a constaté ceci: depuis les temps anciens, cette ville s’est dressée contre les rois: on y a vu des troubles et des révoltes.
20 ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון	20 Des rois puissants ont régné à Jérusalem sur la province au-delà du Fleuve: on leur payait tribut, impôt et droit de passage.
21 כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם	21 Aussi, donnez l’ordre d’arrêter le travail de ces gens: cette ville ne doit pas être reconstruite jusqu’à nouvel ordre de ma part.
22 וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין	22 Ne négligez rien dans cette affaire, de peur que le mal n’aille en grandissant, au détriment des rois.”
23 אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל	23 On fit la lecture de la copie de la lettre du roi Artaxerxès devant Réhoum, le secrétaire Chimchaï et leurs collègues. Aussitôt la lecture terminée, ils partirent pour Jérusalem et obligèrent les Juifs par la violence et par la force, à cesser leurs travaux.
24 באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס	24 Alors le travail du Temple de Dieu à Jérusalem s’arrêta et il demeura dans cet état jusqu’à la deuxième année du règne de Darius, roi de Perse.