1 ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה ואת ביתו | 1 וַיְהִי מִקֵּץ ׀ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית יְהוָה וְאֶת־בֵּיתֹו |
2 והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל | 2 וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיֹּושֶׁב שָׁם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
3 וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה | 3 וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צֹובָה וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ |
4 ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת | 4 וַיִּבֶן אֶת־תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנֹות אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת |
5 ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח | 5 וַיִּבֶן אֶת־בֵּית חֹורֹון הָעֶלְיֹון וְאֶת־בֵּית חֹורֹון הַתַּחְתֹּון עָרֵי מָצֹור חֹומֹות דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ |
6 ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו | 6 וְאֶת־בַּעֲלָת וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנֹות אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל־עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת ׀ כָּל־חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנֹות בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנֹון וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתֹּו |
7 כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה | 7 כָּל־הָעָם הַנֹּותָר מִן־הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה |
8 מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה | 8 מִן־בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹותְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־כִלּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עַד הַיֹּום הַזֶּה |
9 ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו | 9 וּמִן־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא־נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתֹּו כִּי־הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבֹּו וּפָרָשָׁיו׃ פ |
10 ואלה שרי הנציבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם | 10 וְאֵלֶּה שָׂרֵי [הַנְּצִיבִים כ] (הַנִּצָּבִים ק) אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם הָרֹדִים בָּעָם |
11 ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה | 11 וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה־לָהּ כִּי אָמַר לֹא־תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה אֲשֶׁר־בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרֹון יְהוָה׃ פ |
12 אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם | 12 אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלֹות לַיהוָה עַל מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם |
13 ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות | 13 וּבִדְבַר־יֹום בְּיֹום לְהַעֲלֹות כְּמִצְוַת מֹשֶׁה לַשַּׁבָּתֹות וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּועֲדֹות שָׁלֹושׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה בְּחַג הַמַּצֹּות וּבְחַג הַשָּׁבֻעֹות וּבְחַג הַסֻּכֹּות |
14 ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים | 14 וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד־אָבִיו אֶת־מַחְלְקֹות הַכֹּהֲנִים עַל־עֲבֹדָתָם וְהַלְוִיִּם עַל־מִשְׁמְרֹותָם לְהַלֵּל וּלְשָׁרֵת נֶגֶד הַכֹּהֲנִים לִדְבַר־יֹום בְּיֹומֹו וְהַשֹּׁועֲרִים בְּמַחְלְקֹותָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ־הָאֱלֹהִים |
15 ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר ולאצרות | 15 וְלֹא סָרוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכָל־דָּבָר וְלָאֹצָרֹות |
16 ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה | 16 וַתִּכֹּן כָּל־מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה עַד־הַיֹּום מוּסַד בֵּית־יְהוָה וְעַד־כְּלֹתֹו שָׁלֵם בֵּית יְהוָה׃ ס |
17 אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום | 17 אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיֹון־גֶּבֶר וְאֶל־אֵילֹות עַל־שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדֹום |
18 וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה | 18 וַיִּשְׁלַח־לֹו חוּרָם בְּיַד־עֲבָדָיו [אֹונִיֹּות כ] (אֳנִיֹּות ק) וַעֲבָדִים יֹודְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם־עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֹופִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע־מֵאֹות וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׃ פ |