Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 21

¹ ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל² ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם³ ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל⁴ ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם⁵ ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב⁶ ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב⁷ וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל⁸ ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד⁹ וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר¹⁰ לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך¹¹ ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך¹² אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר¹³ ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל¹⁴ ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש¹⁵ וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי¹⁶ וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם¹⁷ ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה¹⁸ ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי¹⁹ ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה²⁰ וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים²¹ ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה²² ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם²³ ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי²⁴ ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם²⁵ ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות²⁶ ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה²⁷ ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה²⁸ בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם²⁹ ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון³⁰ ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה