M'lakhim (מלכים) - 2 Re 5

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע	1 Naamân, chef de l'armée du roi d'Aram, était un homme en grande considération et faveur auprès deson maître, car c'était par lui que Yahvé avait accordé la victoire aux Araméens, mais cet homme était lépreux.
2 וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן	2 Or les Araméens, sortis en razzia, avaient enlevé du territoire d'Israël une petite fille qui était entréeau service de la femme de Naamân.
3 ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו	3 Elle dit à sa maîtresse: "Ah! si seulement mon maître s'adressait au prophète de Samarie! Il ledélivrerait de sa lèpre."
4 ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל	4 Naamân alla informer son seigneur: "Voilà, dit-il, de quelle et quelle manière a parlé la jeune fille quivient du pays d'Israël."
5 ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים	5 Le roi d'Aram répondit: "Pars donc, je vais envoyer une lettre au roi d'Israël." Naamân partit, prenantavec lui dix talents d'argent, 6.000 sicles d'or et dix habits de fête.
6 ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו	6 Il présenta au roi d'Israël la lettre, ainsi conçue: "En même temps que te parvient cette lettre, jet'envoie mon serviteur Naamân, pour que tu le délivres de sa lèpre."
7 ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי	7 A la lecture de la lettre, le roi d'Israël déchira ses vêtements et dit: "Suis-je un dieu qui puisse donnerla mort et la vie, pour que celui-là me mande de délivrer quelqu'un de sa lèpre? Pour sûr, rendez-vous biencompte qu'il me cherche querelle!"
8 ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל	8 Mais quand Elisée apprit que le roi d'Israël avait déchiré ses vêtements, il fit dire au roi: "Pourquoias-tu déchiré tes vêtements? Qu'il vienne donc vers moi, et il saura qu'il y a un prophète en Israël."
9 ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע	9 Naamân arriva avec son attelage et son char et s'arrêta à la porte de la maison d'Elisée,
10 וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר	10 et Elisée envoya un messager lui dire: "Va te baigner sept fois dans le Jourdain, ta chair redeviendranette."
11 ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע	11 Naamân, irrité, s'en alla en disant: "Je m'étais dit: Sûrement il sortira et se présentera lui-même, puisil invoquera le nom de Yahvé son Dieu, il agitera la main sur l'endroit malade et délivrera la partie lépreuse.
12 הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה	12 Est-ce que les fleuves de Damas, l'Abana et le Parpar, ne valent pas mieux que toutes les eauxd'Israël? Ne pourrais-je pas m'y baigner pour être purifié?" Il tourna bride et partit en colère.
13 ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר	13 Mais ses serviteurs s'approchèrent et s'adressèrent à lui en ces termes: "Mon père! Si le prophètet'avait prescrit quelque chose de difficile, ne l'aurais-tu pas fait? Combien plus, lorsqu'il te dit: "Baigne-toi et tuseras purifié."
14 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר	14 Il descendit donc et se plongea sept fois dans le Jourdain, selon la parole d'Elisée: sa chair redevintnette comme la chair d'un petit enfant.
15 וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך	15 Il revint chez Elisée avec toute son escorte, il entra, se présenta devant lui et dit: "Oui, je saisdésormais qu'il n'y a pas de Dieu par toute la terre sauf en Israël! Maintenant, accepte, je te prie, un présent deton serviteur."
16 ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן	16 Mais Elisée répondit: "Aussi vrai qu'est vivant Yahvé que je sers, je n'accepterai rien." Naamân lepressa d'accepter, mais il refusa.
17 ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם ליהוה	17 Alors Naamân dit: "Puisque c'est non, permets qu'on donne à ton serviteur de quoi charger de terredeux mulets, car ton serviteur n'offrira plus ni holocauste ni sacrifice à d'autres dieux qu'à Yahvé.
18 לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה	18 Seulement, que Yahvé pardonne ceci à ton serviteur: quand mon maître va au temple de Rimmônpour y adorer, il s'appuie sur mon bras et je me prosterne dans le temple de Rimmôn en même temps qu'il le fait;veuille Yahvé pardonner cette action à son serviteur!"
19 ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ	19 Elisée lui répondit: "Va en paix", et Naamân s'éloigna un bout de chemin.
20 ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה	20 Géhazi, le serviteur d'Elisée, se dit: "Mon maître a ménagé Naamân, cet Araméen, en n'acceptantpas de lui ce qu'il avait offert. Aussi vrai que Yahvé est vivant, je cours après lui et j'en obtiendrai quelquechose."
21 וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום	21 Et Géhazi se lança à la poursuite de Naamân. Lorsque Naamân le vit courir derrière lui, il sauta deson char à sa rencontre et demanda: "Cela va-t-il bien?"
22 ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים	22 Il répondit: "Bien. Mon maître m'a envoyé te dire: A l'instant m'arrivent deux jeunes gens de lamontagne d'Ephraïm, des frères prophètes. Donne pour eux, je te prie, un talent d'argent et deux habits de fête."
23 ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו	23 Naamân dit: "Veuille accepter deux talents", et il insista; il lia les deux talents d'argent dans deuxsacs, avec les deux habits de fête, et les remit à deux de ses serviteurs qui les portèrent devant Géhazi.
24 ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו	24 Quand il arriva à l'Ophel, il les prit de leurs mains et les déposa dans la maison; puis il congédia leshommes, qui s'en allèrent.
25 והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה	25 Quant à lui, il vint se tenir près de son maître. Elisée lui demanda: "D'où viens-tu, Géhazi?" Ilrépondit: "Ton serviteur n'est allé nulle part."
26 ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות	26 Mais Elisée lui dit: "Mon coeur n'était-il pas présent lorsque quelqu'un a quitté son char à tarencontre? Maintenant tu as reçu l'argent, et tu peux acheter avec cela jardins, oliviers et vignes, petit et grosbétail, serviteurs et servantes.
27 וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג	27 Mais la lèpre de Naamân s'attachera à toi et à ta postérité pour toujours." Et Géhazi s'éloigna de luiblanc de lèpre comme la neige.