Bereshìt (בראשית) - Genesi 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים	1 Dio si ricordò di Noè, di tutte le fiere e di tutti gli animali domestici che erano con lui nell'arca. Dio fece passare un vento sulla terra e le acque si abbassarono.
2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים	2 Le fonti dell'abisso e le cateratte del cielo furono chiuse e fu trattenuta la pioggia dal cielo;
3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום	3 le acque andarono via via ritirandosi dalla terra e calarono dopo centocinquanta giorni.
4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט	4 Nel settimo mese, il diciassette del mese, l'arca si posò sui monti dell'Ararat.
5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים	5 Le acque andarono via via diminuendo fino al decimo mese. Nel decimo mese, il primo giorno del mese, apparvero le cime dei monti.
6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה	6 Trascorsi quaranta giorni, Noè aprì la finestra che aveva fatta nell'arca e fece uscire un corvo per vedere se le acque si fossero ritirate.
7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ	7 Esso uscì andando e tornando finché si prosciugarono le acque sulla terra.
8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה	8 Noè poi fece uscire una colomba, per vedere se le acque si fossero ritirate dal suolo;
9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה	9 ma la colomba, non trovando dove posare la pianta del piede, tornò a lui nell'arca, perché c'era ancora l'acqua su tutta la terra. Egli stese la mano, la prese e la fece rientrare presso di sé nell'arca.
10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה	10 Attese altri sette giorni e di nuovo fece uscire la colomba dall'arca
11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ	11 e la colomba tornò a lui sul far della sera; ecco, essa aveva nel becco un ramoscello di ulivo. Noè comprese che le acque si erano ritirate dalla terra.
12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד	12 Aspettò altri sette giorni, poi lasciò andare la colomba; essa non tornò più da lui.
13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה	13 L'anno seicentouno della vita di Noè, il primo mese, il primo giorno del mese, le acque si erano prosciugate sulla terra; Noè tolse la copertura dell'arca ed ecco la superficie del suolo era asciutta.
14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ	14 Nel secondo mese, il ventisette del mese, tutta la terra fu asciutta.
15 וידבר אלהים אל נח לאמר	15 Dio ordinò a Noè:
16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך	16 "Esci dall'arca tu e tua moglie, i tuoi figli e le mogli dei tuoi figli con te.
17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ	17 Tutti gli animali d'ogni specie che hai con te, uccelli, bestiame e tutti i rettili che strisciano sulla terra, falli uscire con te, perché possano diffondersi sulla terra, siano fecondi e si moltiplichino su di essa".
18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו	18 Noè uscì con i figli, la moglie e le mogli dei figli.
19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה	19 Tutti i viventi e tutto il bestiame e tutti gli uccelli e tutti i rettili che strisciano sulla terra, secondo la loro specie, uscirono dall'arca.
20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח	20 Allora Noè edificò un altare al Signore; prese ogni sorta di animali mondi e di uccelli mondi e offrì olocausti sull'altare.
21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי	21 Il Signore ne odorò la soave fragranza e pensò: "Non maledirò più il suolo a causa dell'uomo, perché l'istinto del cuore umano è incline al male fin dalla adolescenza; né colpirò più ogni essere vivente come ho fatto.
22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו	22 Finché durerà la terra, seme e messe, freddo e caldo, estate e inverno, giorno e notte non cesseranno".