Bereshìt (בראשית) - Genesi 43

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 והרעב כבד בארץ	1 In the mean time the famine was heavy upon all the land.
2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל	2 And when they had eaten up all the corn, which they had brought out of Egypt, Jacob said to his sons: Go again and buy us a little food.
3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם	3 Juda answered: The man declared unto us with the atteststion of an oath, saying: You shall not see my face, unless you bring your youngest brother with you.
4 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל	4 If therefore thou wilt send him with us, we will set out together, and will buy necessaries for thee.
5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם	5 But if thou wilt not, we will not go: for the man, as we have often said, declared unto us, saying: You shall not see my face without your youngest brother.
6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח	6 Israel said to them: You have done this for my misery in that you told him you had also another brother.
7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם	7 But they answered: The man asked us in order concerning our kindred: if our father lived: if we had a brother: and we answered him regularly, according to what he demanded: Bring hither your brother with you?
8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו	8 And Juda said to his father: Send the bou with me, that we may set forward, and may live: lest both we and our children perish.
9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים	9 I take the boy upon me, require him at my hand: unless I bring him again, and restore him to thee, I will be guilty of sin against thee for ever.
10 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים	10 If delay had not been made, we had been here again the second time.
11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים	11 Then Israel said to them: If it must needs be so, do what you will: take of the best fruits of the land in your vessels, and carry down presents to the man, a little balm, and honey, and storax, myrrh, turpentine, and almonds.
12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא	12 And take with you double money, and carry back what you found in your sacks, lest perhaps it was done by mistake.
13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש	13 And take also your brother, and go to the man.
14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי	14 And may my almighty Bod make him favourable to you; and send back with you your brother, whom he keepeth, and this Benjamin: and as for me I shall be desolate without children.
15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף	15 So the men took the presents, and double money, and Benjamin: and went down into Egypt, and stood before Joseph.
16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים	16 And when he had seen them, and Benjamin with them, he commanded the steward of his house, saying: Bring in the men into the house, and kill victims, and prepare a feast: because they shall eat with me at noon.
17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף	17 He did as he was commanded, and brought the men into the house.
18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו	18 And they being much afraid, said there one to another: Because of the money, which we carried back the first time in our sacks, we are brought in: that he may bring upon us a false accusation, and by violence make slaves of us and our asses.
19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית	19 Wherefore going up to the steward of the house, at the door,
20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל	20 They said: Sir, we desire thee to hear us: We came down once before to buy food:
21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו	21 And when we had bought, and come to the inn, we opened our sacks, and found our money in the mouths of the sacks: which we have now brought again in the same weight.
22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו	22 And we have brought other money besides, to buy what we want: we cannot tell who put it in our bags.
23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון	23 But he answered: Peace be with you, fear not: your God, and the God of your Father hath given you treasure in your sacks. For the money, which you gave me, I have for good. And he brought Simeon out to them.
24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם	24 And having brought them into the house, he fetched water, and they washed their feet, and he gave provender to their asses.
25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם	25 But they made ready the presents, against Joseph came at noon: for they had heard that they should eat bread there.
26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה	26 Then Joseph came into his house, and they offered him the presents holding them in their hands, and they bowed down with their face to the ground.
27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי	27 But he, courteously saluting them again, asked them, saying: Is the old man your father in health, of whom uou told me? Is he yet living?
28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו	28 And they answered: Thy servant our father is in health, he is yet living. And bowing themselves they made obeisance to him.
29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני	29 And Joseph lifting up his eyes, saw Benjamin his brother, by the same mother, and said: Is this your young brother, of whom you told me? And he said: God be gracious to thee, my son.
30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה	30 And he made haste becouse his heart was moved upon his brother, and tears gushed out: And going into his chamber he wept.
31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם	31 And when he had washed his face, coming out again, he refrained himself, and said: Set bread on the table.
32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים	32 And when it was set on, for Joseph apart, and for his brethren apart, for the Egyptians also that ate with him, apart, (for it is unlawful for the Egyptians to eat with the Hebrews, and they think such a feast profane:)
33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו	33 They sat before him, the firstborn according to his birthright, and the youngest according to his age. And they wondered very much:
34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו	34 Taking the messes which they received of him: and the greater mess came to Benjamin, so that it exceeded by five parts. And they drank, and were merry with him.