Seconda lettera di Pietro - 2 Peter 1

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Συμεὼν Πέτρος δοῦλος καὶ ἀπόστολος Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῖς ἰσότιμον ἡμῖν λαχοῦσιν πίστιν ἐν δικαιοσύνῃ τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ,	1 שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּשְׁלִיחוֹ אֶל־אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֱמוּנָה יְקָרָה כְּשֶׁלָּנוּ בְּצִדְקַת אֱלֹהֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
2 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη πληθυνθείη ἐν ἐπιγνώσει τοῦ θεοῦ καὶ Ἰησοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν.	2 חֶסֶד וְשָׁלוֹם יִהְיוּ לָכֶם לְמַכְבִּיר בְּדַעַת הָאֱלֹהִים וְיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ
3 Ὡς πάντα ἡμῖν τῆς θείας δυνάμεως αὐτοῦ τὰ πρὸς ζωὴν καὶ εὐσέβειαν δεδωρημένης διὰ τῆς ἐπιγνώσεως τοῦ καλέσαντος ἡμᾶς ἰδίᾳ δόξῃ καὶ ἀρετῇ	3 בַּאֲשֶׁר גְּבוּרָתוֹ הָאֱלֹהִית נָתְנָה לָּנוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר לַחַיִּים וְלַחֲסִידוּת עַל־יְדֵי דַעַת הַקּוֹרֵא אֹתָנוּ בִּכְבוֹדוֹ וְחֵילוֹ
4 δι’ ὧν τὰ τίμια καὶ μέγιστα ἡμῖν ἐπαγγέλματα δεδώρηται, ἵνα διὰ τούτων γένησθε θείας κοινωνοὶ φύσεως ἀποφυγόντες τῆς ἐν τῷ κόσμῳ ἐν ἐπιθυμίᾳ φθορᾶς.	4 אֲשֶׁר בָּהֶם נָתַן־לָנוּ הַבְטָחוֹת גְּדֹלוֹת מְאֹד וִיקָרוֹת לְמַעַן תִּקְחוּ עַל־יָדָן חֵלֶק בְּטֶבַע אֱלֹהִים בְּהִמָּלֶטְכֶם מִכִּלְיוֹן הַתַּאֲוָה אֲשֶׁר בָּעוֹלָם
5 καὶ αὐτὸ τοῦτο δὲ σπουδὴν πᾶσαν παρεισενέγκαντες ἐπιχορηγήσατε ἐν τῇ πίστει ὑμῶν τὴν ἀρετήν, ἐν δὲ τῇ ἀρετῇ τὴν γνῶσιν,	5 בַּעֲבוּר זֹאת הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַעֲמִיד בֶּאֱמוּנַתְכֶם אֶת־הַצְּדָקָה וּבַצְּדָקָה אֶת־הַדָּעַת
6 ἐν δὲ τῇ γνώσει τὴν ἐγκράτειαν, ἐν δὲ τῇ ἐγκρατείᾳ τὴν ὑπομονήν, ἐν δὲ τῇ ὑπομονῇ τὴν εὐσέβειαν,	6 וּבַדַּעַת אֶת־הַפְּרִישׁוּת וּבַפְּרִישׁוּת אֶת־הַסַּבְלָנוּת וּבַסַּבְלָנוּת אֶת־הַחֲסִידוּת
7 ἐν δὲ τῇ εὐσεβείᾳ τὴν φιλαδελφίαν, ἐν δὲ τῇ φιλαδελφίᾳ τὴν ἀγάπην.	7 וּבַחֲסִידוּת אֶת־הָאַחֲוָה וּבָאַחֲוָה אֶת־הָאַהֲבָה
8 ταῦτα γὰρ ὑμῖν ὑπάρχοντα καὶ πλεονάζοντα οὐκ ἀργοὺς οὐδὲ ἀκάρπους καθίστησιν εἰς τὴν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐπίγνωσιν·	8 כִּי אִם־אֵלֶּה תִמָּצֶאנָה וְתִרְבֶּינָה בָכֶם לֹא־תִתֵּנָּה אֶתְכֶם לִהְיוֹת בְּטֵלִים וּבְלֹא־עֲשׂוֹת פְּרִי לְדַעַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
9 ᾧ γὰρ μὴ πάρεστιν ταῦτα, τυφλός ἐστιν μυωπάζων λήθην λαβὼν τοῦ καθαρισμοῦ τῶν πάλαι αὐτοῦ ἁμαρτιῶν.	9 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין־אֵלֶּה לּוֹ עִוֵּר הוּא קְצַר הָרְאוּת וְשָׁכֵחַ אֶת־טָהֳרָתוֹ מֵחַטֹּאתָיו הָרִאשֹׁנוֹת
10 διὸ μᾶλλον, ἀδελφοί, σπουδάσατε βεβαίαν ὑμῶν τὴν κλῆσιν καὶ ἐκλογὴν ποιεῖσθαι· ταῦτα γὰρ ποιοῦντες οὐ μὴ πταίσητέ ποτε.	10 לָכֵן אַחַי הוֹסִיפוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְחַזֵּק אֶת־קְרִיאַתְכֶם וּבְחִירַתְכֶם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּי בַּעֲשׂוֹתְכֶם זֹאת כָּשׁוֹל לֹא תִכָּשֵׁלוּ
11 οὕτως γὰρ πλουσίως ἐπιχορηγηθήσεται ὑμῖν ἡ εἴσοδος εἰς τὴν αἰώνιον βασιλείαν τοῦ κυρίου ἡμῶν καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ.	11 כִּי־כֵן יִפָּתַח לִפְנֵיכֶם לָרְוָחָה הַמָּבוֹא אֶל־מַלְכוּת עוֹלָם אֲשֶׁר לַאֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
12 Διὸ μελλήσω ἀεὶ ὑμᾶς ὑπομιμνῄσκειν περὶ τούτων καίπερ εἰδότας καὶ ἐστηριγμένους ἐν τῇ παρούσῃ ἀληθείᾳ.	12 עַל־כֵּן לֹא אֶחְדַּל לְהַזְכִּירְכֶם עַל־אֵלֶּה בְּכָל־עֵת גַּם־כִּי יְדַעְתֶּם וְהִתְכּוֹנַנְתֶּם בָּאֱמֶת אֲשֶׁר הִיא לְפָנֵינוּ
13 δίκαιον δὲ ἡγοῦμαι, ἐφ’ ὅσον εἰμὶ ἐν τούτῳ τῷ σκηνώματι, διεγείρειν ὑμᾶς ἐν ὑπομνήσει	13 וְאֶחֱשֹׁב כִּי־נָכוֹן לְהַזְכִּיר וּלְהָעִיר אֶתְכֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹתִי בַּמִּשְׁכָּן הַזֶּה
14 εἰδὼς ὅτι ταχινή ἐστιν ἡ ἀπόθεσις τοῦ σκηνώματός μου, καθὼς καὶ ὁ κύριος ἡμῶν Ἰησοῦς Χριστὸς ἐδήλωσέν μοι.	14 בַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי כִּי מַהֵר יֶעְתַּק מִשְׁכָּנִי כַּאֲשֶׁר גַּם־גִּלָּה־לִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
15 σπουδάσω δὲ καὶ ἑκάστοτε ἔχειν ὑμᾶς μετὰ τὴν ἐμὴν ἔξοδον τὴν τούτων μνήμην ποιεῖσθαι.	15 וְאֶשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם תָּמִיד גַּם־אַחֲרֵי פְטִירָתִי זִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
16 Οὐ γὰρ σεσοφισμένοις μύθοις ἐξακολουθήσαντες ἐγνωρίσαμεν ὑμῖν τὴν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ δύναμιν καὶ παρουσίαν ἀλλ’ ἐπόπται γενηθέντες τῆς ἐκείνου μεγαλειότητος.	16 כִּי הוֹדַעְנוּ אֶתְכֶם גְּבוּרַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבֹאוֹ לֹא בְלֶכְתֵּנוּ אַחֲרֵי הַגָּדוֹת מְחֻכָּמוֹת כִּי אִם־רֹאוֹת הָיוּ עֵינֵינוּ אֶת־גְּדֻלָּתוֹ
17 λαβὼν γὰρ παρὰ θεοῦ πατρὸς τιμὴν καὶ δόξαν φωνῆς ἐνεχθείσης αὐτῷ τοιᾶσδε ὑπὸ τῆς μεγαλοπρεποῦς δόξης· ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός μου οὗτός ἐστιν εἰς ὃν ἐγὼ εὐδόκησα	17 כִּי לָקַח מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב יְקָר וְכָבוֹד בְּבֹא אֵלָיו קוֹל מִתּוֹךְ הַדְרַת כְּבוֹדוֹ לֵאמֹר זֶה בְּנִי יְדִידִי רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ
18 καὶ ταύτην τὴν φωνὴν ἡμεῖς ἠκούσαμεν ἐξ οὐρανοῦ ἐνεχθεῖσαν σὺν αὐτῷ ὄντες ἐν τῷ ἁγίῳ ὄρει.	18 וְאֶת־הַקּוֹל הַזֶּה שָׁמַעְנוּ בְאָזְנֵינוּ יֹצֵא מִשָּׁמָיִם בִּהְיוֹתֵנוּ עִמּוֹ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ
19 καὶ ἔχομεν βεβαιότερον τὸν προφητικὸν λόγον ᾧ καλῶς ποιεῖτε προσέχοντες ὡς λύχνῳ φαίνοντι ἐν αὐχμηρῷ τόπῳ, ἕως οὗ ἡμέρα διαυγάσῃ καὶ φωσφόρος ἀνατείλῃ ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν,	19 וְעַתָּה דְּבַר הַנְּבוּאָה יוֹתֵר קַיָּם אִתָּנוּ וַהֲטִיבֹתֶם עֲשׂוֹת אֲשֶׁר שַׁתֶּם לִבְּכֶם אֵלָיו כְּמוֹ אֶל־נֵר מֵאִיר בִּמְקוֹם אֹפֶל עַד־כִּי יִבָּקַע אוֹר הַיּוֹם וְזָרַח כּוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּלְבַבְכֶם
20 τοῦτο πρῶτον γινώσκοντες ὅτι πᾶσα προφητεία γραφῆς ἰδίας ἐπιλύσεως οὐ γίνεται·	20 וְזֹאת תֵּדְעוּ רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר כָּל־נְבוּאַת הַמִּקְרָא אֵינֶנָּה תְלוּיָה בְּפִתְרוֹן אָדָם מִלִּבּוֹ
21 οὐ γὰρ θελήματι ἀνθρώπου ἠνέχθη προφητεία ποτέ, ἀλλ’ ὑπὸ πνεύματος ἁγίου φερόμενοι ἐλάλησαν ἀπὸ θεοῦ ἄνθρωποι.	21 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־יָצְאָה נְבוּאָה בִּרְצוֹן הָאָדָם כִּי אִם־בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נְשָׂאָם דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי אֱלֹהִים הַקְּדשִׁים