| 1 τοις πασιν χρονος και καιρος τω παντι πραγματι υπο τον ουρανον | 1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
| 2 καιρος του τεκειν και καιρος του αποθανειν καιρος του φυτευσαι και καιρος του εκτιλαι πεφυτευμενον | 2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
| 3 καιρος του αποκτειναι και καιρος του ιασασθαι καιρος του καθελειν και καιρος του οικοδομησαι | 3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
| 4 καιρος του κλαυσαι και καιρος του γελασαι καιρος του κοψασθαι και καιρος του ορχησασθαι | 4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
| 5 καιρος του βαλειν λιθους και καιρος του συναγαγειν λιθους καιρος του περιλαβειν και καιρος του μακρυνθηναι απο περιλημψεως | 5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
| 6 καιρος του ζητησαι και καιρος του απολεσαι καιρος του φυλαξαι και καιρος του εκβαλειν | 6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
| 7 καιρος του ρηξαι και καιρος του ραψαι καιρος του σιγαν και καιρος του λαλειν | 7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
| 8 καιρος του φιλησαι και καιρος του μισησαι καιρος πολεμου και καιρος ειρηνης | 8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
| 9 τις περισσεια του ποιουντος εν οις αυτος μοχθει | 9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
| 10 ειδον συν τον περισπασμον ον εδωκεν ο θεος τοις υιοις του ανθρωπου του περισπασθαι εν αυτω | 10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו |
| 11 συν τα παντα εποιησεν καλα εν καιρω αυτου και γε συν τον αιωνα εδωκεν εν καρδια αυτων οπως μη ευρη ο ανθρωπος το ποιημα ο εποιησεν ο θεος απ' αρχης και μεχρι τελους | 11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
| 12 εγνων οτι ουκ εστιν αγαθον εν αυτοις ει μη του ευφρανθηναι και του ποιειν αγαθον εν ζωη αυτου | 12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
| 13 και γε πας ο ανθρωπος ος φαγεται και πιεται και ιδη αγαθον εν παντι μοχθω αυτου δομα θεου εστιν | 13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא |
| 14 εγνων οτι παντα οσα εποιησεν ο θεος αυτα εσται εις τον αιωνα επ' αυτω ουκ εστιν προσθειναι και απ' αυτου ουκ εστιν αφελειν και ο θεος εποιησεν ινα φοβηθωσιν απο προσωπου αυτου | 14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
| 15 το γενομενον ηδη εστιν και οσα του γινεσθαι ηδη γεγονεν και ο θεος ζητησει τον διωκομενον | 15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
| 16 και ετι ειδον υπο τον ηλιον τοπον της κρισεως εκει ο ασεβης και τοπον του δικαιου εκει ο ασεβης | 16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
| 17 ειπα εγω εν καρδια μου συν τον δικαιον και συν τον ασεβη κρινει ο θεος οτι καιρος τω παντι πραγματι και επι παντι τω ποιηματι | 17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
| 18 εκει ειπα εγω εν καρδια μου περι λαλιας υιων του ανθρωπου οτι διακρινει αυτους ο θεος και του δειξαι οτι αυτοι κτηνη εισιν και γε αυτοις | 18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
| 19 οτι συναντημα υιων του ανθρωπου και συναντημα του κτηνους συναντημα εν αυτοις ως ο θανατος τουτου ουτως ο θανατος τουτου και πνευμα εν τοις πασιν και τι επερισσευσεν ο ανθρωπος παρα το κτηνος ουδεν οτι τα παντα ματαιοτης | 19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
| 20 τα παντα πορευεται εις τοπον ενα τα παντα εγενετο απο του χοος και τα παντα επιστρεφει εις τον χουν | 20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
| 21 και τις οιδεν πνευμα υιων του ανθρωπου ει αναβαινει αυτο εις ανω και πνευμα του κτηνους ει καταβαινει αυτο κατω εις γην | 21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ |
| 22 και ειδον οτι ουκ εστιν αγαθον ει μη ο ευφρανθησεται ο ανθρωπος εν ποιημασιν αυτου οτι αυτο μερις αυτου οτι τις αξει αυτον του ιδειν εν ω εαν γενηται μετ' αυτον | 22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
ITALIANO
ENGLISH
ESPANOL
FRANCAIS
LATINO
PORTUGUES
DEUTSCH
MAGYAR
Ελληνική
לשון עברית
عَرَبيْ