Habakuk jövendölése 3

KÁLDI-NEOVULGÁTA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Habakuk próféta imádsága. A siralmak szerint.	1 תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנֹות
2 Uram, eljutott hozzám a te híred, és én megrettentem tetteidtől. Keltsd életre művedet, Uram, a mi időnkben is, a közeli években tedd ismeretessé! De haragodban is gondolj az irgalomra!	2 יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תֹּודִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּור
3 Jön az Isten Témán felől, és a Szent a Párán hegye felől; dicsősége elborítja az egeket, és dicséretével telve van a föld.	3 אֱלֹוהַ מִתֵּימָן יָבֹוא וְקָדֹושׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הֹודֹו וּתְהִלָּתֹו מָלְאָה הָאָרֶץ
4 Ragyogása olyan, mint a napfény: sugarak törnek elő kezéből, ott van elrejtve ereje.	4 וְנֹגַהּ כָּאֹור תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדֹו לֹו וְשָׁם חֶבְיֹון עֻזֹּה
5 Színe előtt halad a halál, s a dögvész jár lába előtt.	5 לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו
6 Megáll, és megrendíti a földet, tekintetével szétszórja a nemzeteket; és összetörnek az örök hegyek, meghajlanak az ősrégi halmok örökkévalóságának útjain.	6 עָמַד ׀ וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גֹּויִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעֹות עֹולָם הֲלִיכֹות עֹולָם לֹו
7 Nyomorúságban látom Etiópia sátrait, reszketnek Mádián földjének sátorlapjai.	7 תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעֹות אֶרֶץ מִדְיָן׃ ס
8 Vajon a folyókra haragszol-e, Uram, vagy a folyók ellen irányul-e bosszúd, vagy a tenger ellen haragod, hogy felszállsz lovaidra, és diadalmas szekereidre?	8 הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה
9 Feszítve megfeszíted íjadat, a tegzed tele van nyíllal. Folyókat hasítasz a földbe.	9 עֶרְיָה תֵעֹור קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעֹות מַטֹּות אֹמֶר סֶלָה נְהָרֹות תְּבַקַּע־אָרֶץ
10 Látásodra megrendülnek a hegyek, kiáradnak az örvénylő vizek, hallatja hangját a mélység, magasra emeli kezét.	10 רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהֹום קֹולֹו רֹום יָדֵיהוּ נָשָׂא
11 Nap és hold megállnak hajlékukban, nyilaid fényességében, villogó lándzsád ragyogásában letűnnek.	11 שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאֹור חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ
12 Bosszúságodban taposod a földet, haragodban megbénítod a nemzeteket.	12 בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גֹּויִם
13 Kivonulsz néped megszabadítására, felkentednek megszabadítására. Levered a gonosz házának tetejét, egészen a szikláig feltárod alapját.	13 יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרֹות יְסֹוד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃ פ
14 Bárdaiddal átszegezed harcosainak vezérét, akik szélvészként törnek elő, hogy szétszórjanak engem; akik ujjonganak, hogy elnyelik rejtekhelyén a szegényt.	14 נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ [פְּרָזֹו כ] (פְּרָזָיו ק) יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמֹו־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר
15 Utat készítesz lovaidnak a tengerben, a nagy vizek iszapjában.	15 דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים
16 Mikor ezt hallottam, megrendült a belsőm, e szóra megremegtek ajkaim. korhadás hatolt csontjaimba, megremegtek lépteim. Vajha én nyugton lehetnék a szorongatás napján, mely eljön a minket sanyargató népre!	16 שָׁמַעְתִּי ׀ וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקֹול צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבֹוא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיֹום צָרָה לַעֲלֹות לְעַם יְגוּדֶנּוּ
17 Mert nem virágzik majd akkor a fügefa, és nem fakad rügy a szőlőkben; elpusztul az olajfa termése, s a szántóföldek nem hoznak élelmet; kivész az akolból a juh, és nem lesz marha a jászoloknál:	17 כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמֹות לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים
18 én azonban örvendezem az Úrban, és vigadozom szabadító Istenemben.	18 וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלֹוזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי
19 Az Isten, az Úr az én erősségem, és ő olyanná teszi lábamat, mint a szarvasét; és felvezet engem magaslataimra. Az énekmesternek: húros hangszerre.	19 יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלֹות וְעַל בָּמֹותַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹותָי
	20 הוֹסִיף עַל־כָּל־אֵלֶּה גַּם אֶת־זֹאת וַיַּסְגֵּר אֶת־יוֹחָנָן בְּמִשְׁמָר
	21 וַיְהִי בְּהִטָּבֵל כָּל־הָעָם וְגַם־יֵשׁוּעַ נִטְבָּל וּמִתְפַּלֵּל וַיִּפָּתְחוּ הַשָּׁמָיִם
	22 וַיֵּרֶד עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף כְּיוֹנָה וַיְהִי־קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר אַתָּה בְּנִי יְדִידִי בְּךָ רָצְתָה נַפְשִׁי
	23 וְהוּא יֵשׁוּעַ בְּהַחִלּוֹ הָיָה כְּבֶן־שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיַּחְשְׁבֻהוּ לְבֶן־יוֹסֵף בֶּן־עֵלִי
	24 בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־יַנַּי בֶּן־יוֹסֵף
	25 בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־אָמוֹץ בֶּן־נַחוּם בֶּן־חֶסְלִי בֶּן־נַגָּי
	26 בֶּן־מַחַת בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹדָה
	27 בֶּן־יוֹחָנָן בֶּן־רֵישָׁא בֶּן־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל בֶּן־נֵרִי
	28 בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־אַדִּי בֶּן־קוֹסָם בֶּן־אֶלְמְדָם בֶּן־עֵר
	29 בֶּן־יוֹסֵי בֶּן־אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יוֹרִים בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי
	30 בֶּן־שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוּדָה בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹנָם בֶּן־אֶלְיָקִים
	31 בֶּן־מַלְיָא בֶּן־מִינָא בֶּן־מַתַּתָּה בֶּן־נָתָן בֶּן־דָּוִד
	32 בֶּן־יִשַׁי בֶּן־עוֹבֵד בֶּן־בֹּעַז בֶּן־שַׂלְמוֹן בֶּן־נַחְשׁוֹן
	33 בֶּן־עַמִּינָדָב בֶּן־אֲרָם בֶּן־חֶצְרוֹן בֶּן־פֶּרֶץ בֶּן־יְהוּדָה
	34 בֶּן־יַעֲקֹב בֶּן־יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם בֶּן־תֶּרַח בֶּן־נָחוֹר
	35 בֶּן־שְׂרוּג בֶּן־רְעוּ בֶּן־פֶּלֶג בֶּן־עֵבֶר בֶּן־שָׁלַח
	36 בֶּן־קֵינָן בֶּן־אַרְפַּכְשַׁד בֶּן־שֵׁם בֶּן־נֹחַ בֶּן־לָמֶךְ
	37 בֶּן־מְתוּשֶׁלַח בֶּן־חֲנוֹךְ בֶּן־יֶרֶד בֶּן־מַהֲלַלְאֵל בֶּן־קֵינָן
	38 בֶּן־אֱנוֹשׁ בֶּן־שֵׁת בֶּן־אָדָם בֶּן־אֱלֹהִים