Évangile selon Luc 24

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Le premier jour de la semaine, à la pointe de l'aurore, elles allèrent à la tombe, portant les aromatesqu'elles avaient préparés.	1 וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר וַתְּבִיאֶינָה אֶת־הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן עוֹד אֲחֵרוֹת
2 Elles trouvèrent la pierre roulée de devant le tombeau,	2 וַיִּמְצְאוּ אֶת־הָאֶבֶן גְּלוּלָה מִן־הַקָּבֶר
3 mais, étant entrées, elles ne trouvèrent pas le corps du Seigneur Jésus.	3 וַתָּבֹאנָה פְנִימָה וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיַּת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ
4 Et il advint, comme elles en demeuraient perplexes, que deux hommes se tinrent devant elles, en habitéblouissant.	4 וַיְהִי הֵנָּה נְבֻכוֹת עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ עֲלֵיהֶן וּלְבוּשֵׁיהֶם מַזְהִירִים
5 Et tandis que, saisies d'effroi, elles tenaient leur visage incliné vers le sol, ils leur dirent: "Pourquoicherchez-vous le Vivant parmi les morts?	5 וַיִּפֹּל פַּחַד עֲלֵיהֶן וַתִּקֹּדְנָה אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶן מַה־תְּבַקֵּשְׁנָה אֶת־הַחַי אֵצֶל הַמֵּתִים
6 Il n'est pas ici; mais il est ressuscité. Rappelez-vous comment il vous a parlé, quand il était encore enGalilée:	6 אֵינֶנּוּ פֹה כִּי קָם זְכֹרְנָה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֲלֵיכֶן בְּעוֹד הֱיוֹתוֹ בַגָּלִיל לֵאמֹר
7 Il faut, disait-il, que le Fils de l'homme soit livré aux mains des pécheurs, qu'il soit crucifié, et qu'ilressuscite le troisième jour."	7 כִּי צָרִיךְ בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים וּלְהִצָּלֵב וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם
8 Et elles se rappelèrent ses paroles.	8 וַתִּזְכֹּרְנָה אֶת־דְּבָרָיו
9 A leur retour du tombeau, elles rapportèrent tout cela aux Onze et à tous les autres.	9 וַתָּשֹׁבְנָה מִן־הַקָּבֶר וַתַּגֵּדְנָה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאַחַד הֶעָשָׂר וּלְכֹל הָאֲחֵרִים
10 C'étaient Marie la Magdaléenne, Jeanne et Marie, mère de Jacques. Les autres femmes qui étaientavec elles le dirent aussi aux apôtres;	10 וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֹחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְהָאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר עִמָּהֶן הֵנָּה הָיוּ הַמְדַבְּרוֹת אֶל־הַשְּׁלִיחִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
11 mais ces propos leur semblèrent du radotage, et ils ne les crurent pas.	11 וַיִּהְיוּ דִבְרֵיהֶן כְּדִבְרֵי־רִיק בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן
12 Pierre cependant partit et courut au tombeau. Mais, se penchant, il ne voit que les linges. Et il s'enalla chez lui, tout surpris de ce qui était arrivé.	12 וּפֶטְרוֹס קָם וַיָּרָץ אֶל־הַקֶּבֶר וַיַּשְׁקֵף וְלֹא־רָאָה כִּי אִם־הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים שָׁם וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתּוֹמֵם עַל־הַנִּהְיָה
13 Et voici que, ce même jour, deux d'entre eux faisaient route vers un village du nom d'Emmaüs,distant de Jérusalem de 60 stades,	13 וְהִנֵּה שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ הֹלְכִים בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה אֶל־כְּפָר הַרְחֵק מִירוּשָׁלַיִם כְּשִׁשִּים רִיס וּשְׁמוֹ עַמָּאוּס
14 et ils conversaient entre eux de tout ce qui était arrivé.	14 וְהֵם נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־כָּל־הַקֹּרוֹת הָאֵלֶּה
15 Et il advint, comme ils conversaient et discutaient ensemble, que Jésus en personne s'approcha, et ilfaisait route avec eux;	15 וַיְהִי בְּדַבְּרָם וּבְהִתְוַכְּחָם יָחַד וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ אַף־הוּא וַיֵּלֶךְ אִתָּם
16 mais leurs yeux étaient empêchés de le reconnaître.	16 וְעֵינֵיהֶם נֶאֱחָזוּ וְלֹא יַכִּירֻהוּ
17 Il Leur dit: "Quels sont donc ces propos que vous échangez en marchant?" Et ils s'arrêtèrent, levisage sombre.	17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה הֵמָּה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשְׂאִים וְנֹתְנִים בָּהֶם יַחְדָּו בַּדָּרֶךְ וּפְנֵיכֶם זֹעֲפִים
18 Prenant la parole, l'un d'eux, nommé Cléophas, lui dit: "Tu es bien le seul habitant de Jérusalem àignorer ce qui y est arrivé ces jours-ci" --	18 וַיַּעַן הָאֶחָד אֲשֶׁר־שְׁמוֹ קְלֵיוֹפָס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה לְבַדְּךָ גָּר בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יֹדֵעַ אֶת־הַקֹּרֹת בָּהּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה
19 "Quoi donc?" Leur dit-il. Ils lui dirent: "Ce qui concerne Jésus le Nazarénien, qui s'est montré unprophète puissant en oeuvres et en paroles devant Dieu et devant tout le peuple,	19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמָה הֵמָּה וַיַּגִּידוּ אֵלָיו מַעֲשֶׂה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר הָיָה אִישׁ נָבִיא גִּבּוֹר בְּפֹעַל וּבְאֹמֶר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל־הָעָם
20 comment nos grands prêtres et nos chefs l'ont livré pour être condamné à mort et l'ont crucifié.	20 וְאֵת אֲשֶׁר כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּזְקֵנֵינוּ הִסְגִּירֻהוּ לְמִשְׁפַּט־מָוֶת וַיִּצְלְבֻהוּ
21 Nous espérions, nous, que c'était lui qui allait délivrer Israël; mais avec tout cela, voilà le troisièmejour depuis que ces choses sont arrivées!	21 וַאֲנַחְנוּ חִכִּינוּ כִּי־הוּא הֶעָתִיד לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה בְכָל־זֹאת הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי מֵאָז נַעֲשֹוּ אֵלֶּה
22 Quelques femmes qui sont des nôtres nous ont, il est vrai, stupéfiés. S'étant rendues de grand matinau tombeau	22 וְהִנֵּה גַּם־נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הֶחֱרִידֻנוּ אֲשֶׁר־קִדְּמוּ בַבֹּקֶר לָבֹא לַקָּבֶר
23 et n'ayant pas trouvé son corps, elles sont revenues nous dire qu'elles ont même eu la vision d'angesqui le disent vivant.	23 וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיָּתוֹ וַתָּבֹאנָה וַתֹּאמַרְנָה כִּי רָאוּ גַּם־מַרְאֵה מַלְאָכִים הָאֹמְרִים כִּי־הוּא חָי
24 Quelques-uns des nôtres sont allés au tombeau et ont trouvé les choses tout comme les femmesavaient dit; mais lui, ils ne l'ont pas vu!"	24 וַיֵּלְכוּ אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ אֶל־הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַנָּשִׁים וְאוֹתוֹ לֹא רָאוּ
25 Alors il leur dit: "O coeurs sans intelligence, lents à croire à tout ce qu'ont annoncé les Prophètes!	25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכֹל אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים
26 Ne fallait-il pas que le Christ endurât ces souffrances pour entrer dans sa gloire?"	26 הֲלֹא עַל־הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת־כָּל־זֹאת וְלָבוֹא אֶל־כְּבוֹדוֹ
27 Et, commençant par Moïse et parcourant tous les Prophètes, il leur interpréta dans toutes les Ecrituresce qui le concernait.	27 וַיָּחֶל מִמּשֶׁה וּמִכָּל־הַנְּבִיאִים וַיְבָאֵר לָהֶם אֶת־כָּל־הַכְּתוּבִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו
28 Quand ils furent près du village où ils se rendaient, il fit semblant d'aller plus loin.	28 וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר־הֵם הֹלְכִים שָׁמָּה וַיָּשֶׂם פָּנָיו כְּהֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ
29 Mais ils le pressèrent en disant: "Reste avec nous, car le soir tombe et le jour déjà touche à sonterme." Il entra donc pour rester avec eux.	29 וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר שְׁבָה אִתָּנוּ כִּי עֶת־עֶרֶב הִגִּיעַ וְנָטָה הַיּוֹם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם
30 Et il advint, comme il était à table avec eux, qu'il prit le pain, dit la bénédiction, puis le rompit et leleur donna.	30 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם וַיִּקַּח אֶת־הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם
31 Leurs yeux s'ouvrirent et ils le reconnurent... mais il avait disparu de devant eux.	31 וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירֻהוּ וְהוּא חָמַק עָבַר מֵעֵינֵיהֶם
32 Et ils se dirent l'un à l'autre: "Notre coeur n'était-il pas tout brûlant au-dedans de nous, quand il nousparlait en chemin, quand il nous expliquait les Ecritures?"	32 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲלֹא הָיָה בֹעֵר לְבָבֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ בְּדַבְּרוֹ אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וַיִּפְתַּח־לָנוּ אֵת הַכְּתוּבִים
33 A cette heure même, ils partirent et s'en retournèrent à Jérusalem. Ils trouvèrent réunis les Onze etleurs compagnons,	33 וַיָּקוּמוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא וַיָּשׁוּבוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיִּמְצְאוּ אֶת־אַחַד הֶעָשָׂר וְאֵת־אֲשֶׁר אִתָּם נִקְהָלִים יָחַד
34 qui dirent: "C'est bien vrai! le Seigneur est ressuscité et il est apparu à Simon!"	34 הָאֹמְרִים אָכֵן קָם הָאָדוֹן מִן־הַמֵּתִים וְנִרְאָה אֶל־שִׁמְעוֹן
35 Et eux de raconter ce qui s'était passé en chemin, et comment ils l'avaient reconnu à la fraction dupain.	35 וַיְסַפְּרוּ גַם־הֵם אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָהֶם בַּדָּרֶךְ וְאֵיךְ הִכִּירֻהוּ בִּבְצִיעַת הַלָּחֶם
36 Tandis qu'ils disaient cela, lui se tint au milieu d'eux et leur dit: "Paix à vous!"	36 עוֹדָם מְדַבְּרִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהוּא יֵשׁוּעַ עָמַד בְּתוֹכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם
37 Saisis de frayeur et de crainte, ils pensaient voir un esprit.	37 וְהֵמָּה חַתּוּ וְנִבְעָתוּ וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־רוּחַ רָאוּ
38 Mais il leur dit: "Pourquoi tout ce trouble, et pourquoi des doutes montent-ils en votre coeur?	38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־זֶּה אַתֶּם נִבְהָלִים וְעַל־מַה־זֶּה מַחֲשָׁבוֹת עֹלוֹת בִּלְבַבְכֶם
39 Voyez mes mains et mes pieds; c'est bien moi! Palpez-moi et rendez-vous compte qu'un esprit n'a nichair ni os, comme vous voyez que j'en ai."	39 רְאוּ אֶת־יָדַי וְאֶת־רַגְלַי כִּי אָנֹכִי הוּא מֻשּׁוּנִי וּרְאוּ כִּי רוּחַ אֵין לוֹ בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים שֶׁיֵּשׁ־לִי
40 Ayant dit cela, il leur montra ses mains et ses pieds.	40 וְאַחֲרֵי אָמְרוֹ אֶת־זֹאת הֶרְאָה אֹתָם אֵת יָדָיו וְאֵת רַגְלָיו
41 Et comme, dans leur joie, ils ne croyaient pas encore et demeuraient saisis d'étonnement, il leur dit:"Avez-vous ici quelque chose à manger?"	41 וְהֵם עוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מִשִּׂמְחָה וְתָמָהוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיֵשׁ־לָכֶם פֹּה דְּבַר־אֹכֶל
42 Ils lui présentèrent un morceau de poisson grillé.	42 וַיִּתְּנוּ לְפָנָיו חֵלֶק דָּג צָלוּי וּמְעַט צוּף דְּבָשׁ
43 Il le prit et le mangea devant eux.	43 וַיִּקַּח וַיֹּאכַל לְעֵינֵיהֶם
44 Puis il leur dit: "Telles sont bien les paroles que je vous ai dites quand j'étais encore avec vous: il fautque s'accomplisse tout ce qui est écrit de moi dans la Loi de Moïse, les Prophètes et lesLuc Psaumes."	44 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת משֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים
45 Alors il leur ouvrit l'esprit à l'intelligence des Ecritures,	45 אָז פָּתַח אֶת־לְבָבָם לְהָבִין אֶת־הַכְּתוּבִים
46 et il leur dit: "Ainsi est-il écrit que le Christ souffrirait et ressusciterait d'entre les morts le troisièmejour,	46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֵּן כָּתוּב וְכֵן נִגְזָר אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
47 et qu'en son Nom le repentir en vue de la rémission des péchés serait proclamé à toutes les nations, àcommencer par Jérusalem.	47 וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם
48 De cela vous êtes témoins.	48 וְאַתֶּם עֵדִים בָּזֹאת
49 "Et voici que moi, je vais envoyer sur vous ce que mon Père a promis. Vous donc, demeurez dans laville jusqu'à ce que vous soyez revêtus de la force d'en haut."	49 וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם
50 Puis il les emmena jusque vers Béthanie et, levant les mains, il les bénit.	50 וַיּוֹלִיכֵם מִחוּץ לָעִיר עַד־בֵּית הִינִי וַיִּשָּׂא אֶת־יָדָיו וַיְבָרְכֵם
51 Et il advint, comme il les bénissait, qu'il se sépara d'eux et fut emporté au ciel.	51 וַיְהִי בְּבָרְכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵאִתָּם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה
52 Pour eux, s'étant prosternés devant lui, ils retournèrent à Jérusalem en grande joie,	52 וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה
53 et ils étaient constamment dans le Temple à louer Dieu.	53 וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ מְהַלְלִים וּמְבָרְכִים אֶת־הָאֱלֹהִים אָמֵן