Premier livre des Rois 3

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
	1 ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב
2 Le peuple sacrifiait sur les hauts lieux, car on n'avait pas encore bâti en ce temps-là une maison pourle Nom de Yahvé.	2 רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם
3 Salomon aima Yahvé: il se conduisait selon les préceptes de son père David; seulement il offrait dessacrifices et de l'encens sur les hauts lieux.	3 ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר
4 Le roi alla à Gabaôn pour y sacrifier, car le plus grand haut lieu se trouvait là -- Salomon a offertmille holocaustes sur cet autel.	4 וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא
5 A Gabaôn, Yahvé apparut la nuit en songe à Salomon. Dieu dit: "Demande ce que je dois te donner."	5 בגבעון נראה יהוה אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך
6 Salomon répondit: "Tu as témoigné une grande bienveillance à ton serviteur David, mon père, etcelui-ci a marché devant toi dans la fidélité, la justice et la droiture du coeur; tu lui as gardé cette grandebienveillance et tu as permis qu'un de ses fils soit aujourd'hui assis sur son trône.	6 ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה
7 Maintenant, Yahvé mon Dieu, tu as établi roi ton serviteur à la place de mon père David, et moi, jesuis un tout jeune homme, je ne sais pas agir en chef.	7 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא
8 Ton serviteur est au milieu du peuple que tu as élu, un peuple nombreux, si nombreux qu'on ne peutle compter ni le recenser.	8 ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב
9 Donne à ton serviteur un coeur plein de jugement pour gouverner ton peuple, pour discerner entre lebien et le mal, car qui pourrait gouverner ton peuple, qui est si grand?"	9 ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה
10 Il plut au regard du Seigneur que Salomon ait fait cette demande;	10 וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה
11 et Dieu lui dit: "Parce que tu as demandé cela, que tu n'as pas demandé pour toi de longs jours, ni larichesse, ni la vie de tes ennemis, mais que tu as demandé pour toi le discernement du jugement,	11 ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט
12 voici que je fais ce que tu as dit: je te donne un coeur sage et intelligent comme personne ne l'a euavant toi et comme personne ne l'aura après toi.	12 הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך
13 Et même ce que tu n'as pas demandé, je te le donne aussi: une richesse et une gloire comme àpersonne parmi les rois.	13 וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך
14 Et si tu suis mes voies, gardant mes lois et mes commandements comme a fait ton père David, jet'accorderai une longue vie."	14 ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את ימיך
15 Salomon s'éveilla et voilà que c'était un songe. Il rentra à Jérusalem et se tint devant l'arche del'alliance du Seigneur; il offrit des holocaustes et des sacrifices de communion et donna un banquet à tous sesserviteurs.	15 ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו
16 Alors deux prostituées vinrent vers le roi et se tinrent devant lui.	16 אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו
17 L'une des femmes dit: "S'il te plaît, Monseigneur! Moi et cette femme nous habitons la mêmemaison, et j'ai eu un enfant, alors qu'elle était dans la maison.	17 ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית
18 Il est arrivé que, le troisième jour après ma délivrance, cette femme aussi a eu un enfant; nous étionsensemble, il n'y avait pas d'étranger avec nous, rien que nous deux dans la maison.	18 ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית
19 Or le fils de cette femme est mort une nuit parce qu'elle s'était couchée sur lui.	19 וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו
20 Elle se leva au milieu de la nuit, prit mon fils d'à côté de moi pendant que ta servante dormait; ellele mit sur son sein et son fils mort elle le mit sur mon sein.	20 ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי
21 Je me levai pour allaiter mon fils, et voici qu'il était mort! Mais, au matin, je l'examinai, et voici quece n'était pas mon fils que j'avais enfanté!"	21 ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי
22 Alors l'autre femme dit: "Ce n'est pas vrai! Mon fils est celui qui est vivant, et ton fils est celui quiest mort!" et celle-là reprenait: "Ce n'est pas vrai! Ton fils est celui qui est mort et mon fils est celui qui estvivant!" Elles se disputaient ainsi devant le roi	22 ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך
23 qui prononça: "Celle-ci dit: Voici mon fils qui est vivant et c'est ton fils qui est mort! et celle-là dit:Ce n'est pas vrai! Ton fils est celui qui est mort et mon fils est celui qui est vivant!	23 ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי
24 Apportez-moi une épée", ordonna le roi; et on apporta l'épée devant le roi,	24 ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך
25 qui dit: "Partagez l'enfant vivant en deux et donnez la moitié à l'une et la moitié à l'autre."	25 ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת
26 Alors la femme dont le fils était vivant s'adressa au roi, car sa pitié s'était enflammée pour son fils,et elle dit: "S'il te plaît, Monseigneur! Qu'on lui donne l'enfant vivant, qu'on ne le tue pas!" mais celle-là disait:"Il ne sera ni à moi ni à toi, partagez!"	26 ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו
27 Alors le roi prit la parole et dit: "Donnez l'enfant vivant à la première, ne le tuez pas. C'est elle lamère."	27 ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו
28 Tout Israël apprit le jugement qu'avait rendu le roi, et ils révérèrent le roi car ils virent qu'il y avaiten lui une sagesse divine pour rendre la justice.	28 וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט