James 3

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Be ye not many masters, my brethren, knowing that you receive the greater judgment.	1 אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין
2 For in many things we all offend. If any man offend not in word, the same is a perfect man. He is able also with a bridle to lead about the whole body.	2 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו
3 For if we put bits into the mouths of horses, that they may obey us, and we turn about their whole body.	3 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם
4 Behold also ships, whereas they are great, and are driven by strong winds, yet are they turned about with a small helm, whithersoever the force of the governor willeth.	4 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר
5 Even so the tongue is indeed a little member, and boasteth great things. Behold how small a fire kindleth a great wood.	5 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה
6 And the tongue is a fire, a world of iniquity. The tongue is placed among our members, which defileth the whole body, and inflameth the wheel of our nativity, being set on fire by hell.	6 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם
7 For every nature of beasts, and of birds, and of serpents, and of the rest, is tamed, and hath been tamed, by the nature of man:	7 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם
8 But the tongue no man can tame, an unquiet evil, full of deadly poison.	8 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה
9 By it we bless God and the Father: and by it we curse men, who are made after the likeness of God.	9 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים
10 Out of the same mouth proceedeth blessing and cursing. My brethren, these things ought not so to be.	10 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי
11 Doth a fountain send forth, out of the same hole, sweet and bitter water?	11 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד
12 Can the fig tree, my brethren, bear grapes; or the vine, figs? So neither can the salt water yield sweet.	12 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים
13 Who is a wise man, and endued with knowledge among you? Let him shew, by a good conversation, his work in the meekness of wisdom.	13 מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה
14 But if you have bitter zeal, and there be contentions in your hearts; glory not, and be not liars against the truth.	14 ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת
15 For this is not wisdom, descending from above: but earthly, sensual, devilish.	15 אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים
16 For where envying and contention is, there is inconstancy, and every evil work.	16 כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע
17 But the wisdom, that is from above, first indeed is chaste, then peaceable, modest, easy to be persuaded, consenting to the good, full of mercy and good fruits, without judging, without dissimulation.	17 אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה
18 And the fruit of justice is sown in peace, to them that make peace.	18 ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום