Acts of the Apostles 24

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And after five days the high priest Ananias came down, with some of the ancients, and one Tertullus an orator, who went to the governor against Paul.	1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס
2 And Paul being called for, Tertullus began to accuse him, saying: Whereas through thee we live in much peace, and many things are rectified by thy providence,	2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר
3 We accept it always and in all places, most excellent Felix, with all thanksgiving.	3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר
4 But that I be no further tedious to thee, I desire thee of thy clemency to hear us in few words.	4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך
5 We have found this to be a pestilent man, and raising seditions among all the Jews throughout the world, and author of the sedition of the sect of the Nazarenes.	5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים
6 Who also hath gone about to profane the temple: whom, we having apprehended, would also have judged according to our law.	6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו
7 But Lysias the tribune coming upon us, with great violence took him away out of our hands;	7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו
8 Commanding his accusers to come to thee: of whom thou mayest thyself, by examination, have knowledge of all these things, whereof we accuse him.	8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו
9 And the Jews also added, and said that these things were so.	9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא
10 Then Paul answered, (the governor making a sign to him to speak:) Knowing that for many years thou hast been judge over this nation, I will with good courage answer for myself.	10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני
11 For thou mayest understand, that there are yet but twelve days, since I went up to adore in Jerusalem:	11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות
12 And neither in the temple did they find me disputing with any man, or causing any concourse of the people, neither in the synagogues, nor in the city:	12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר
13 Neither can they prove unto thee the things whereof they now accuse me.	13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי
14 But this I confess to thee, that according to the way, which they call a heresy, so do I serve the Father and my God, believing all things which are written in the law and the prophets:	14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים
15 Having hope in God, which these also themselves look for, that there shall be a resurrection of the just and unjust.	15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים
16 And herein do I endeavour to have always a conscience without offence toward God, and towards men.	16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד
17 Now after many years, I came to bring alms to my nation, and offerings, and vows.	17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן
18 In which I was found purified in the temple: neither with multitude, nor with tumult.	18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא
19 But certain Jews of Asia, who ought to be present before thee, and to accuse, if they had any thing against me:	19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי
20 Or let these men themselves say, if they found in me any iniquity, when standing before the council,	20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין
21 Except it be for this one voice only that I cried, standing among them, Concerning the resurrection of the dead am I judged this day by you.	21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם
22 And Felix put them off, having most certain knowledge of this way, saying: When Lysias the tribune shall come down, I will hear you.	22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם
23 And he commanded a centurion to keep him, and that he should be easy, and that he should not prohibit any of his friends to minister unto him.	23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו
24 And after some days, Felix, coming with Drusilla his wife, who was a Jew, sent for Paul, and heard of him the faith, that is in Christ Jesus.	24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח
25 And as he treated of justice, and chastity, and of the judgment to come, Felix being terrified, answered: For this time, go thy way: but when I have a convenient time, I will send for thee.	25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך
26 Hoping also withal, that money should be given him by Paul; for which cause also oftentimes sending for him, he spoke with him.	26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו
27 But when two years were ended, Felix had for successor Portius Festus. And Felix being willing to shew the Jews a pleasure, left Paul bound.	27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים