Acts of the Apostles 15

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And some coming down from Judea, taught the brethren: That except you be circumcised after the manner of Moses, you cannot be saved.	1 ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון
2 And when Paul and Barnabas had no small contest with them, they determined that Paul and Barnabas, and certain others of the other side, should go up to the apostles and priests to Jerusalem about this question.	2 ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת
3 They therefore being brought on their way by the church, passed through Phenice, and Samaria, relating the conversion of the Gentiles; and they caused great joy to all the brethren.	3 ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה
4 And when they were come to Jerusalem, they were received by the church, and by the apostles and ancients, declaring how great things God had done with them.	4 ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם
5 But there arose some of the sect of the Pharisees that believed, saying: They must be circumcised, and be commanded to observe the law of Moses.	5 ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה
6 And the apostles and ancients assembled to consider of this matter.	6 ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה
7 And when there had been much disputing, Peter, rising up, said to them: Men, brethren, you know, that in former days God made choice among us, that by my mouth the Gentiles should hear the word of the gospel, and believe.	7 ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו
8 And God, who knoweth the hearts, gave testimony, giving unto them the Holy Ghost, as well as to us;	8 והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו
9 And put no difference between us and them, purifying their hearts by faith.	9 ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה
10 Now therefore, why tempt you God to put a yoke upon the necks of the disciples, which neither our fathers nor we have been able to bear?	10 ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת
11 But by the grace of the Lord Jesus Christ, we believe to be saved, in like manner as they also.	11 אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו
12 And all the multitude held their peace; and they heard Barnabas and Paul telling what great signs and wonders God had wrought among the Gentiles by them.	12 ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים
13 And after they had held their peace, James answered, saying: Men, brethren, hear me.	13 ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי
14 Simon hath related how God first visited to take of the Gentiles a people to his name.	14 שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו
15 And to this agree the words of the prophets, as it is written:	15 ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב
16 After these things I will return, and will rebuild the tabernacle of David, which is fallen down; and the ruins thereof I will rebuild, and I will set it up:	16 אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה
17 That the residue of men may seek after the Lord, and all nations upon whom my name is invoked, saith the Lord, who doth these things.	17 למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה
18 To the Lord was his own work known from the beginning of the world.	18 נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו
19 For which cause I judge that they, who from among the Gentiles are converted to God, are not to be disquieted.	19 ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים
20 But that we write unto them, that they refrain themselves from the pollutions of idols, and from fornication, and from things strangled, and from blood.	20 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם
21 For Moses of old time hath in every city them that preach him in the synagogues, where he is read every sabbath.	21 כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו
22 Then it pleased the apostles and ancients, with the whole church, to choose men of their own company, and to send to Antioch, with Paul and Barnabas, namely, Judas, who was surnamed Barsabas, and Silas, chief men among the brethren.	22 וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים
23 Writing by their hands: The apostles and ancients, brethren, to the brethren of the Gentiles that are at Antioch, and in Syria and Cilicia, greeting.	23 ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא
24 Forasmuch as we have heard, that some going out from us have troubled you with words, subverting your souls; to whom we gave no commandment:	24 יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם
25 It hath seemed good to us, being assembled together, to choose out men, and to send them unto you, with our well beloved Barnabas and Paul:	25 לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס
26 Men that have given their lives for the name of our Lord Jesus Christ.	26 אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח
27 We have sent therefore Judas and Silas, who themselves also will, by word of mouth, tell you the same things.	27 על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם
28 For it hath seemed good to the Holy Ghost and to us, to lay no further burden upon you than these necessary things:	28 כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים
29 That you abstain from things sacrificed to idols, and from blood, and from things strangled, and from fornication; from which things keeping yourselves, you shall do well. Fare ye well.	29 אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם
30 They therefore being dismissed, went down to Antioch; and gathering together the multitude, delivered the epistle.	30 וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת
31 Which when they had read, they rejoiced for the consolation.	31 ויקראו אתה וישמחו על הנחמה
32 But Judas and Silas, being prophets also themselves, with many words comforted the brethren, and confirmed them.	32 ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום
33 And after they had spent some time there, they were let go with peace by the brethren, unto them that had sent them.	33 ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים
34 But it seemed good unto Silas to remain there; and Judas alone departed to Jerusalem.	34 וייטב בעיני סילא לשבת שם
35 And Paul and Barnabas continued at Antioch, teaching and preaching, with many others, the word of the Lord.	35 ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם
36 And after some days, Paul said to Barnabas: Let us return and visit our brethren in all the cities wherein we have preached the word of the Lord, to see how they do.	36 ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה
37 And Barnabas would have taken with them John also, that was surnamed Mark;	37 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס
38 But Paul desired that he (as having departed from them out of Pamphylia, and not gone with them to the work) might not be received.	38 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם
39 And there arose a dissension, so that they departed one from another; and Barnabas indeed taking Mark, sailed to Cyprus.	39 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס
40 But Paul choosing Silas, departed, being delivered by the brethren to the grace of God.	40 ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא
41 And he went through Syria and Cilicia, confirming the churches, commanding them to keep the precepts of the apostles and the ancients.	41 ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות