Luke 6

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And it came to pass on the second first sabbath, that as he went through the corn fields, his disciples plucked the ears, and did eat, rubbing them in their hands.	1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו
2 And some of the Pharisees said to them: Why do you that which is not lawful on the sabbath days?	2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת
3 And Jesus answering them, said: Have you not read so much as this, what David did, when himself was hungry, and they that were with him:	3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו
4 How he went into the house of God, and took and ate the bread of proposition, and gave to them that were with him, which is not lawful to eat but only for the priests?	4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם
5 And he said to them: The Son of man is Lord also of the sabbath.	5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא
6 And it came to pass also on another sabbath, that he entered into the synagogue, and taught. And there was a man, whose right hand was withered.	6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית
7 And the scribes and Pharisees watched if he would heal on the sabbath; that they might find an accusation against him.	7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה
8 But he knew their thoughts; and said to the man who had the withered hand: Arise, and stand forth in the midst. And rising he stood forth.	8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד
9 Then Jesus said to them: I ask you, if it be lawful on the sabbath days to do good, or to do evil; to save life, or to destroy?	9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד
10 And looking round about on them all, he said to the man: Stretch forth thy hand. And he stretched it forth: and his hand was restored.	10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת
11 And they were filled with madness; and they talked one with another, what they might do to Jesus.	11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע
12 And it came to pass in those days, that he went out into a mountain to pray, and he passed the whole night in the prayer of God.	12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים
13 And when day was come, he called unto him his disciples; and he chose twelve of them (whom also he named apostles):	13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים
14 Simon, whom he surnamed Peter, and Andrew his brother, James and John, Philip and Bartholomew,	14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי
15 Matthew and Thomas, James the son of Alpheus, and Simon who is called Zelotes,	15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא
16 And Jude, the brother of James, and Judas Iscariot, who was the traitor.	16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר
17 And coming down with them, he stood in a plain place, and the company of his disciples, and a very great multitude of people from all Judea and Jerusalem, and the sea coast both of Tyre and Sidon,	17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם
18 Who were come to hear him, and to be healed of their diseases. And they that were troubled with unclean spirits, were cured.	18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו
19 And all the multitude sought to touch him, for virtue went out from him, and healed all.	19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם
20 And he, lifting up his eyes on his disciples, said: Blessed are ye poor, for yours is the kingdom of God.	20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים
21 Blessed are ye that hunger now: for you shall be filled. Blessed are ye that weep now: for you shall laugh.	21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו
22 Blessed shall you be when men shall hate you, and when they shall separate you, and shall reproach you, and cast out your name as evil, for the Son of man's sake.	22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם
23 Be glad in that day and rejoice; for behold, your reward is great in heaven. For according to these things did their fathers to the prophets.	23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים
24 But woe to you that are rich: for you have your consolation.	24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם
25 Woe to you that are filled: for you shall hunger. Woe to you that now laugh: for you shall mourn and weep.	25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו
26 Woe to you when men shall bless you: for according to these things did their fathers to the false prophets.	26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר
27 But I say to you that hear: Love your enemies, do good to them that hate you.	27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם
28 Bless them that curse you, and pray for them that calumniate you.	28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם
29 And to him that striketh thee on the one cheek, offer also the other. And him that taketh away from thee thy cloak, forbid not to take thy coat also.	29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך
30 Give to every one that asketh thee, and of him that taketh away thy goods, ask them not again.	30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו
31 And as you would that men should do to you, do you also to them in like manner.	31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם
32 And if you love them that love you, what thanks are to you? for sinners also love those that love them.	32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם
33 And if you do good to them who do good to you, what thanks are to you? for sinners also do this.	33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן
34 And if you lend to them of whom you hope to receive, what thanks are to you? for sinners also lend to sinners, for to receive as much.	34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה
35 But love ye your enemies: do good, and lend, hoping for nothing thereby: and your reward shall be great, and you shall be the sons of the Highest; for he is kind to the unthankful, and to the evil.	35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים
36 Be ye therefore merciful, as your Father also is merciful.	36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא
37 Judge not, and you shall not be judged. Condemn not, and you shall not be condemned. Forgive, and you shall be forgiven.	37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו
38 Give, and it shall be given to you: good measure and pressed down and shaken together and running over shall they give into your bosom. For with the same measure that you shall mete withal, it shall be measured to you again.	38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם
39 And he spoke also to them a similitude: Can the blind lead the blind? do they not both fall into the ditch?	39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת
40 The disciple is not above his master: but every one shall be perfect, if he be as his master.	40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו
41 And why seest thou the mote in thy brother's eye: but the beam that is in thy own eye thou considerest not?	41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט
42 Or how canst thou say to thy brother: Brother, let me pull the mote out of thy eye, when thou thyself seest not the beam in thy own eye? Hypocrite, cast first the beam out of thy own eye; and then shalt thou see clearly to take out the mote from thy brother's eye.	42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך
43 For there is no good tree that bringeth forth evil fruit; nor an evil tree that bringeth forth good fruit.	43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב
44 For every tree is known by its fruit. For men do not gather figs from thorns; nor from a bramble bush do they gather the grape.	44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה
45 A good man out of the good treasure of his heart bringeth forth that which is good: and an evil man out of the evil treasure bringeth forth that which is evil. For out of the abundance of the heart the mouth speaketh.	45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו
46 And why call you me, Lord, Lord; and do not the things which I say?	46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר
47 Every one that cometh to me, and heareth my words, and doth them, I will shew you to whom he is like.	47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה
48 He is like to a man building a house, who digged deep, and laid the foundation upon a rock. And when a flood came, the stream beat vehemently upon that house, and it could not shake it; for it was founded on a rock.	48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו
49 But he that heareth, and doth not, is like to a man building his house upon the earth without a foundation: against which the stream beat vehemently, and immediately it fell, and the ruin of that house was great.	49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא