Mark 11

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And when they were drawing near to Jerusalem and to Bethania at the mount of Olives, he sendeth two of his disciples,	1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו
2 And saith to them: Go into the village that is over against you, and immediately at your coming in thither, you shall find a colt tied, upon which no man yet hath sat: loose him, and bring him.	2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו
3 And if any man shall say to you, What are you doing? say ye that the Lord hath need of him: and immediately he will let him come hither.	3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה
4 And going their way, they found the colt tied before the gate without, in the meeting of two ways: and they loose him.	4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו
5 And some of them that stood there, said to them: What do you loosing the colt?	5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר
6 Who said to them as Jesus had commanded them; and they let him go with them.	6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם
7 And they brought the colt to Jesus; and they lay their garments on him, and he sat upon him.	7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו
8 And many spread their garments in the way: and others cut down boughs from the trees, and strewed them in the way.	8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך
9 And they that went before and they that followed, cried, saying: Hosanna, blessed is he that cometh in the name of the Lord.	9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה
10 Blessed be the kingdom of our father David that cometh: Hosanna in the highest.	10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים
11 And he entered into Jerusalem, into the temple: and having viewed all things round about, when now the eventide was come, he went out to Bethania with the twelve.	11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר
12 And the next day when they came out from Bethania, he was hungry.	12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב
13 And when he had seen afar off a fig tree having leaves, he came if perhaps he might find any thing on it. And when he was come to it, he found nothing but leaves. For it was not the time for figs.	13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים
14 And answering he said to it: May no man hereafter eat fruit of thee any more for ever. And his disciples heard it.	14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו
15 And they came to Jerusalem. And when he was entered into the temple, he began to cast out them that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the chairs of them that sold doves.	15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים
16 And he suffered not that any man should carry a vessel through the temple;	16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש
17 And he taught, saying to them: Is it not written, My house shall be called the house of prayer to all nations? But you have made it a den of thieves.	17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים
18 Which when the chief priests and the scribes had heard, they sought how they might destroy him. For they feared him, because the whole multitude was in admiration at his doctrine.	18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו
19 And when evening was come, he went forth out of the city.	19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר
20 And when they passed by in the morning they saw the fig tree dried up from the roots.	20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה
21 And Peter remembering, said to him: Rabbi, behold the fig tree, which thou didst curse, is withered away.	21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה
22 And Jesus answering, saith to them: Have the faith of God.	22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים
23 Amen I say to you, that whosoever shall say to this mountain, Be thou removed and be cast into the sea, and shall not stagger in his heart, but believe, that whatsoever he saith shall be done; it shall be done unto him.	23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו
24 Therefore I say unto you, all things, whatsoever you ask when ye pray, believe that you shall receive; and they shall come unto you.	24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם
25 And when you shall stand to pray, forgive, if you have aught against any man; that your Father also, who is in heaven, may forgive you your sins.	25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם
26 But if you will not forgive, neither will your Father that is in heaven, forgive you your sins.	26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם
27 And they come again to Jerusalem. And when he was walking in the temple, there come to him the chief priests and the scribes and the ancients,	27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים
28 And they say to him: By what authority dost thou these things? and who hath given thee this authority that thou shouldst do these things?	28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה
29 And Jesus answering, said to them: I will also ask you one word, and answer you me, and I will tell you by what authority I do these things.	29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
30 The baptism of John, was it from heaven, or from men? Answer me.	30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני
31 But they thought with themselves, saying: If we say, From heaven; he will say, Why then did you not believe him?	31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו
32 If we say, From men, we fear the people. For all men counted John that he was a prophet indeed.	32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת
33 And they answering, say to Jesus: We know not. And Jesus answering, saith to them: Neither do I tell you by what authority I do these things.	33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה