Canticle of Canticles 5

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Let my beloved come into his garden, and eat the fruit of his apple trees. I am come into my garden, O my sister, my spouse, I have gathered my myrrh, with my aromatical spices: I have eaten the honeycomb with my honey, I have drunk my wine with my milk: eat, O friends, and drink, and be inebriated, my dearly beloved.	1 באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים
2 I sleep, and my heart watcheth; the voice of my beloved knocking: Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled: for my head is full of dew, and my locks of the drops of the nights.	2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה
3 I have put off my garment, how shall I put it on? I have washed my feet, how shall I defile them?	3 פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם
4 My beloved put his hand through the key hole, and my bowels were moved at his touch.	4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו
5 I arose up to open to my beloved: my hands dropped with myrrh, and my fingers were full of the choicest myrrh.	5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול
6 I opened the bolt of my door to my beloved: but he had turned aside, and was gone. My soul melted when he spoke: I sought him, and found him not: I called, and he did not answer me.	6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני
7 The keepers that go about the city found me: they struck me: and wounded me: the keepers of the walls took away my veil from me.	7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות
8 I adjure you, O daughters of Jerusalem, if you find my beloved, that you tell him that I languish with love.	8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני
9 What manner of one is thy beloved of the beloved, O thou most beautiful among women? what manner of one is thy beloved of the beloved, that thou hast so adjured us?	9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו
10 My beloved is white and ruddy, chosen out of thousands.	10 דודי צח ואדום דגול מרבבה
11 His head is as the finest gold: his locks as branches of palm trees, black as a raven.	11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב
12 His eyes as doves upon brooks of waters, which are washed with milk, and sit beside the plentiful streams.	12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת
13 His cheeks are as beds of aromatical spices set by the perfumers. His lips are as lilies dropping choice myrrb.	13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר
14 His hands are turned and as of gold, full of hyacinths. His belly as of ivory, set with sapphires.	14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים
15 His legs as pillars of marble, that are set upon bases of gold. His form as of Libanus, excellent as the cedars.	15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים
16 His throat most sweet, and he is all lovely: such is my beloved, and he is my friend, O ye daughters of Jerusalem.	16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם
17 Whither is thy beloved gone, O thou most beautiful among women? whither is thy beloved turned aside, and we will seek him with thee?