Genesis 32

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jacob also went on the journey he had begun: and the angels of God met him.	1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
2 And when he saw them, he said: These are the camps of God, and he called the name of that place Mahanaim, that is, Camps.	2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים
3 And he sent messengers before him to Esau his brother to the land of Seir to the country of Edom:	3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום
4 And he commanded them, saying: Thus shall ye speak to my lord Esau: Thus saith thy brother Jacob: I have sojourned with Laban, and have been with him until this day.	4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה
5 I have oxen, and asses, and sheep, and menservants, and womenservants: and now I send a message to my lord, that I may find favor in thy sight.	5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך
6 And the messengers returned to Jacob, saying: We came to Esau thy brother, and behold he cometh with speed to meet thee with four hundred men.	6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו
7 Then Jacob was greatly afraid; and in his fear divided the people that was with him, and the flocks, and the sheep, and the oxen, and the camels, into two companies,	7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות
8 Saying: If Esau come to one company and destroy it, the other company that is left shall escape.	8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה
9 And Jacob said: O God of my father Abraham, and God of my father Isaac, O Lord, who saidst to me: Return to thy land and to the place of thy birth, and I will do well for thee,	9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך
10 I am not worthy of the least of all thy mercies, and of thy truth which thou hast fulfilled to thy servant. With my staff I passed over this Jordan; and now I return with two companies.	10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות
11 Deliver me from the hand of my brother Esau, for I am greatly afraid of him: lest perhaps he come, and kill the mother with the children.	11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים
12 Thou didst say that thou wouldst do well by me, and multiply my seed like the sand of the sea, which cannot be numbered for the multitude.	12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב
13 And when he had slept there that night, he set apart, of the things which he had, presents for his brother Esau.	13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו
14 Two hundred she goats, twenty he goats, two hundred ewes, and twenty rams,	14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים
15 Thirty milch camels with their colts, forty kine, and twenty bulls, twenty she asses, and ten of their foals.	15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה
16 And he sent them by the hands of his servants, every drove by itself, and he said to his servants: Go before me, and let there be a space between drove and drove.	16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
17 And he commanded the first, saying: If thou meet my brother Esau, and he ask thee: Whose art thou? or whither goest thou? or whose are these before thee?	17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
18 Thou shalt answer: Thy servant Jacob's: he hath sent them as a present to my lord Esau: and he cometh after us.	18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו
19 In like manner he commanded the second and the third, and all that followed with the droves, saying: Speak ye the same words to Esau, when ye find him.	19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו
20 And ye shall add: thy servant Jacob himself also followeth after us: for he said: I will appease him with the presents that go before, and afterwards I will see him, perhaps he will be gracious to me.	20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני
21 So the presents went before him, but himself lodged that night in the camp.	21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה
22 And rising early he took his two wives, and his two handmaids, with his eleven sons, and passed over the ford of Jaboc.	22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק
23 And when all things were brought over that belonged to him,	23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו
24 He remained alone: and behold a man wrestled with him till morning.	24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
25 And when he saw that he could not overcome him, he touched the sinew of his thigh, and forthwith it shrank.	25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו
26 And he said to him: Let me go, for it is break of day. He answered: I will not let thee go except thou bless me.	26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני
27 And he said: What is thy name? He answered: Jacob.	27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב
28 But he said: Thy name shall not be called Jacob, but Israel: for if thou hast been strong against God, how much more shalt thou prevail against men?	28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל
29 Jacob asked him, Tell me by what name art thou called? He answered: Why dost thou ask my name? And he blessed him in the same place.	29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם
30 And Jacob called the name of the place Phanuel, saying: I have seen God face to face, and my soul has been saved.	30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי
31 And immediately the sun rose upon him, after he was past Phanuel; but he halted on his foot.	31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו
32 Therefore the children of Israel, unto this day, eat not the sinew, that shrank in Jacob's thigh: because he touched the sinew of his thigh and it shrank.	32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה