Genesis 31

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 But after that he heard the words of the sons of Laban, saying: Jacob hath taken away all that was our father's, and being enriched by his substance is become great:	1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה
2 And perceiving also that Laban's countenance was not towards him as yesterday and the other day,	2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום
3 Especially the Lord saying to him: Return into the land of thy fathers, and to thy kindred, and I will be with thee.	3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך
4 He sent, and called Rachel and Lia into the field, where he fed the flocks,	4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו
5 And said to them: I see your father's countenance is not towards me as yesterday and the other day: but the God of my father hath been with me.	5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי
6 And you know that I have served your father to the utmost of my power.	6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן
7 Yea, your father also hath overreached me, and hath changes my wages ten times: and yet God hath not suffered him to hurt me.	7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי
8 If at any time he said: The speckled shall be thy wages: all the sheep brought forth speckled: but when he said on the contrary: Thou shalt take all the white ones for thy wages: all the flocks brought forth white ones.	8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים
9 And God hath taken your father's substance, and given it to me.	9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי
10 For after that time came of the ewes conceiving, I lifted up my eyes, and saw in my sleep that the males which leaped upon the females were of diverse colors, and spotted, and speckled.	10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים
11 And the angel of God said to me in my sleep: Jacob? And I answered: Here I am.	11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני
12 And he said: Lift up thy eyes, and see that all the males leaping upon the females, are of divers colors, spotted, and speckled. For I have seen all that Laban hath done to thee.	12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
13 I am the God of Bethel, where thou didst anoint the stone, and make a vow to me. Now therefore arise, and go out of this land, and return into thy native country.	13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך
14 And Rachel and Lia answered: Have we anything left among the goods and inheritance of our father's house?	14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
15 Hath he not counted us as strangers and sold us, and eaten up the price of us?	15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו
16 But God hath taken our father's riches, and delivered them to us, and to our children: wherefore do all that God hath commanded thee.	16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה
17 Then Jacob rose up, and having set his children and wives upon camels, went his way.	17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים
18 And he took all his substance, and flocks, and whatsoever he had gotten in Mesopotamia, and went forward to Isaac his father to the land of Chanaan.	18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען
19 At that time Laban was gone to shear his sheep, and Rachel stole away her father's idols.	19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה
20 And Jacob would not confess to his father in law that he was flying away.	20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא
21 And when he was gone, together with all that belonged to him, and having passed the river, was going on towards mount Galaad,	21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד
22 It was told Laban on the third day that Jacob fled.	22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב
23 And he took his brethren with him, and pursued after him seven days; and overtook him in the mount of Galaad.	23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד
24 And he saw in a dream God saying to him: Take heed thou speak not any thing harshly against Jacob.	24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע
25 Now Jacob had pitched his tent in the mountain: and when he with his brethren had overtaken him, he pitched his tent in the same mount of Galaad.	25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד
26 And he said to Jacob: Why hast thou done thus, to carry away, without my knowledge, my daughters, as captives taken with the sword.	26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב
27 Why wouldst thou run away privately and not acquaint me, that I might have brought thee on the way with joy, and with songs, and with timbrels, and with harps?	27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור
28 Thou hast not suffered me to kiss my sons and daughters: thou hast done foolishly: and now, indeed,	28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו
29 It is in my power to return thee evil: but the God of your father said to me yesterday: Take heed thou speak not any things harshly against Jacob.	29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע
30 Suppose thou didst desire to go to thy friends, and hadst a longing after thy father's house: why hast thou stolen away my gods?	30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי
31 Jacob answered: That I departed unknown to thee, it was for fear lest thou wouldst take away thy daughters by force.	31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי
32 But whereas thou chargest me with theft: with whomsoever thou shalt find thy gods, let him be slain before our brethren. Search, and if thou find any of thy things with me, take them away. Now when he said this, he knew not that Rachel had stolen the idols.	32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם
33 So Laban went into the tent of Jacob, and of Lia, and of both the handmaids, and found them not. And when he was entered into Rachel's tent,	33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל
34 She in haste hid the idols under the camel's furniture, and sat upon them: and when he had searched all the tent, and found nothing,	34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא
35 She said: Let not my lord be angry that I cannot rise up before thee, because it has now happened to me, according to the custom of women, So his careful search was in vain.	35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים
36 And jacob being angry, said in a chiding manner: For what fault of mine, and for what offense on my part hast thou so hotly pursued me,	36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי
37 And searched all my household stuff? What hast thou found of all the substance of thy house? lay it here before my brethren, and thy brethren, and let them judge between me and thee.	37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו
38 Have I therefore been with thee twenty years? thy ewes and goats were not barren, the rams of thy flocks I did not eat:	38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי
39 Neither did I show thee that which the beast had torn, I made good all the damage: whatsoever was lost by theft, thou didst exact it of me:	39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה
40 Day and night was I parched with heat, and with frost, and sleep departed from my eyes.	40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני
41 And in this manner have I served thee in thy house twenty years, fourteen for thy daughters, and six for thy flocks: thou hast changed also my wages ten times.	41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים
42 Unless the God of my father Abraham, and the fear of Isaac had stood by me, peradventure now thou hadst sent me away naked: God beheld my affliction and the labour of my hands, and rebuked thee yesterday.	42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש
43 Laban answered him: The daughters are mine and the children, and thy flocks, and all things that thou seest are mine: what can I do to my children, and grandchildren?	43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו
44 Come therefore, let us enter into a league: that it may be for a testimony between me and thee.	44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך
45 And Jacob took a stone, and set it up for a title:	45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה
46 And he said to his brethren: Bring hither stones. And they gathering stones together, made a heap, and they ate upon it.	46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל
47 And Laban called it The witness heap: and Jacob, The hillock of testimony: each of them according to the propriety of his language.	47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד
48 And Laban said: This heap shall be a witness between me and thee this day, and therefore the name thereof was called Galaad, that is, The witness heap.	48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד
49 The Lord behold and judge between us when we shall be gone one from the other.	49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו
50 If thou afflict my daughters, and if thou bring in other wives over them: none is witness of our speech but God, who is present and beholdeth.	50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך
51 And he said again to Jacob: Behold, this heap, and the stone which I have set up between me and thee,	51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך
52 Shall be a witness: this heap, I say, and the stone, be they for a testimony, if either I shall pass beyond it going towards thee, or thou shalt pass beyond it, thinking harm to me.	52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה
53 The God of Abraham, and the God of Nachor, the God of their father, judge between us. And jacob swore by the fear of his father Isaac.	53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק
54 And after he had offered sacrifices in the mountain, he called his brethren to eat bread. And when they had eaten, they lodged there:	54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר
55 But laban arose in the night, and kissed his sons, and daughters, and blessed them: and returned to his place.	55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו