Vangelo secondo Giovanni 5

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 DOPO queste cose v’era una festa de’ Giudei; e Gesù salì in Gerusalemme.	1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים
2 Or in Gerusalemme, presso della porta delle pecore, v’è una pescina, detta in Ebreo Betesda, che ha cinque portici.	2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים
3 In essi giaceva gran moltitudine d’infermi, di ciechi, di zoppi, di secchi, aspettando il movimento dell’acqua.	3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים
4 Perciocchè di tempo in tempo un angelo scendeva nella pescina, ed intorbidava l’acqua; e il primo che vi entrava, dopo l’intorbidamento dell’acqua, era sanato, di qualunque malattia egli fosse tenuto.	4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו
5 Or quivi era un certo uomo, ch’era stato infermo trentotto anni.	5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה
6 Gesù, veduto costui giacere, e sapendo che già lungo tempo era stato infermo, gli disse: Vuoi tu esser sanato?	6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא
7 L’infermo gli rispose: Signore, io non ho alcuno che mi metta nella pescina, quando l’acqua è intorbidata; e quando io vi vengo, un altro vi scende prima di me.	7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני
8 Gesù gli disse: Levati, togli il tuo letticello, e cammina.	8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך
9 E in quello stante quell’uomo fu sanato, e tolse il suo letticello, e camminava. Or in quel giorno era sabato.	9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה
10 Laonde i Giudei dissero a colui ch’era stato sanato: Egli è sabato; non ti è lecito di togliere il tuo letticello.	10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך
11 Egli rispose loro: Colui che mi ha sanato mi ha detto: Togli il tuo letticello, e cammina.	11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך
12 Ed essi gli domandarono: Chi è quell’uomo che ti ha detto: Togli il tuo letticello, e cammina?	12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך
13 Or colui ch’era stato sanato non sapeva chi egli fosse; perciocchè Gesù s’era sottratto dalla moltitudine ch’era in quel luogo.	13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא
14 Di poi Gesù lo trovò nel tempio, e gli disse: Ecco, tu sei stato sanato; non peccar più, che peggio non ti avvenga.	14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת
15 Quell’uomo se ne andò, e rapportò ai Giudei che Gesù era quel che l’avea sanato.	15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו
16 E PERCIÒ i Giudei perseguivano Gesù, e cercavano d’ucciderlo, perciocchè avea fatte quelle cose in sabato	16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת
17 Ma Gesù rispose loro: Il Padre mio opera infino ad ora, ed io ancora opero.	17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל
18 Perciò adunque i Giudei cercavano vie più d’ucciderlo, perciocchè non solo violava il sabato, ma ancora diceva Iddio esser suo Padre, facendosi uguale a Dio.	18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים
19 Laonde Gesù rispose, e disse loro: In verità, in verità, io vi dico, che il Figliuolo non può far nulla da sè stesso, ma fa ciò che vede fare al Padre, perciocchè le cose ch’esso fa, il Figliuolo le fa anch’egli simigliantemente.	19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו
20 Poichè il Padre ama il Figliuolo, e gli mostra tutte le cose ch’egli fa; ed anche gli mostrerà opere maggiori di queste, acciocchè voi vi maravigliate.	20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו
21 Perciocchè, siccome il Padre suscita i morti, e li vivifica, così ancora il Figliuolo vivifica coloro ch’egli vuole.	21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ
22 Poichè il Padre non giudica alcuno, ma ha dato tutto il giudicio al Figliuolo;	22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב
23 acciocchè tutti onorino il Figliuolo, come onorano il Padre; chi non onora il Figliuolo, non onora il Padre che l’ha mandato.	23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד
24 In verità, in verità, io vi dico, che chi ode la mia parola, e crede a colui che mi ha mandato, ha vita eterna, e non viene in giudicio; anzi è passato dalla morte alla vita.	24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים
25 In verità, in verità, io vi dico, che l’ora viene, e già al presente è, che i morti udiranno la voce del Figliuol di Dio, e coloro che l’avranno udita viveranno.	25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו
26 Perciocchè, siccome il Padre ha vita in sè stesso,	26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו
27 così ha dato ancora al Figliuolo d’aver vita in sè stesso; e gli ha data podestà eziandio di far giudicio, in quanto egli è Figliuol d’uomo.	27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא
28 Non vi maravigliate di questo; perciocchè l’ora viene, che tutti coloro che son ne’ monumenti udiranno la sua voce;	28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון
29 ed usciranno, coloro che avranno fatto bene, in risurrezion di vita; e coloro che avranno fatto male, in risurrezion di condannazione.	29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט
30 Io non posso da me stesso far cosa alcuna; io giudico secondo che io odo; e il mio giudicio è giusto, perciocchè io non cerco la mia volontà, me la volontà del Padre che mi ha mandato	30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני
31 Se io testimonio di me stesso, la mia testimonianza non è verace.	31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה
32 V’è un altro che rende testimonianza di me, ed io so che la testimonianza ch’egli rende di me è verace.	32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא
33 Voi mandaste a Giovanni, ed egli rendette testimonianza alla verità.	33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת
34 Or io non prendo testimonianza da uomo alcuno, ma dico queste cose, acciocchè siate salvati.	34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון
35 Esso era una lampana ardente, e lucente; e voi volentieri gioiste, per un breve tempo, alla sua luce.	35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו
36 Ma io ho la testimonianza maggiore di quella di Giovanni, poichè le opere che il Padre mi ha date ad adempiere, quelle opere, dico, le quali io fo, testimoniano di me, che il Padre mio mi ha mandato.	36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני
37 Ed anche il Padre stesso che mi ha mandato ha testimoniato di me; voi non udiste giammai la sua voce, nè vedeste la sua sembianza;	37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם
38 e non avete la sua parola dimorante in voi, perchè non credete a colui ch’egli ha mandato.	38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו
39 Investigate le scritture, perciocchè voi pensate per esse aver vita eterna; ed esse son quelle che testimoniano di me.	39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי
40 Ma voi non volete venire a me, acciocchè abbiate vita.	40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים
41 Io non prendo gloria dagli uomini.	41 לא אקח כבוד מבני אדם
42 Ma io vi conosco, che non avete l’amor di Dio in voi.	42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם
43 Io son venuto nel nome del Padre mio, e voi non mi ricevete; se un altro viene nel suo proprio nome, quello riceverete.	43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו
44 Come potete voi credere, poichè prendete gloria gli uni dagli altri, e non cercate la gloria che viene da un solo Dio?	44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו
45 Non pensate che io vi accusi appo il Padre; v’è chi vi accusa, cioè Mosè, nel qual voi avete riposta la vostra speranza.	45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו
46 Perciocchè, se voi credeste a Mosè, credereste ancora a me; poichè egli ha scritto di me.	46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי
47 Ma se non credete agli scritti d’esso, come crederete alle mie parole?	47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו