Vangelo secondo Marco 5

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E GIUNSERO all’altra riva del mare nella contrada de’ Gadareni.	1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים
2 E, come Gesù fu uscito della navicella, subito gli venne incontro da’ monumenti, un uomo posseduto da uno spirito immondo.	2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו
3 Il quale avea la sua dimora fra i monumenti, e niuno potea tenerlo attaccato, non pur con catene.	3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו
4 Perciocchè spesso era stato attaccato con ceppi, e con catene; e le catene eran da lui state rotte, e i ceppi spezzati, e niuno potea domarlo.	4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו
5 E del continuo, notte e giorno, fra i monumenti, e su per li monti, andava gridando, e picchiandosi con pietre.	5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים
6 Ora, quando egli ebbe veduto Gesù da lungi, corse e l’adorò.	6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו
7 E dato un gran grido, disse: Che vi è fra me e te, Gesù, Figliuol dell’Iddio altissimo? Io ti scongiuro nel nome di Dio, che tu non mi tormenti.	7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני
8 Perciocchè egli gli diceva: Spirito immondo, esci di quest’uomo.	8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה
9 E Gesù gli domandò: Quale è il tuo nome? Ed esso rispose, dicendo: Io ho nome Legione, perciocchè siam molti.	9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו
10 Ed esso lo pregava molto che non li mandasse fuori di quella contrada.	10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ
11 Or quivi presso al monte era una gran greggia di porci che pasceva.	11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים
12 E tutti que’ demoni lo pregavano, dicendo: Mandaci in que’ porci, acciocchè entriamo in essi.	12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם
13 E Gesù prontamente lo permise loro; laonde quegli spiriti immondi, usciti, entraron ne’ porci; e quella greggia si gettò per lo precipizio nel mare or erano intorno a duemila, ed affogaron nel mare.	13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים
14 E coloro che pasturavano i porci fuggirono, e rapportaron la cosa nella città, e per li campi; e la gente uscì fuori, per vedere ciò che era avvenuto.	14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה
15 E venne a Gesù, e vide l’indemoniato che sedeva, ed era vestito; e colui che avea avuta la legione essere in buon senno; e temette.	15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו
16 E coloro che avean veduta la cosa raccontaron loro come era avvenuto all’indemoniato, e il fatto de’ porci.	16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים
17 Ed essi presero a pregarlo che se ne andasse da’ lor confini.	17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם
18 E come egli fu entrato nella navicella, colui ch’era stato indemoniato lo pregava di poter stare con lui.	18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו
19 Ma Gesù non gliel permise: anzi gli disse: Va’ a casa tua a’ tuoi, e racconta loro quanto gran cose il Signore ti ha fatte, e come egli ha avuta pietà di te.	19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך
20 Ed egli andò, e prese a predicare in Decapoli quanto gran cose Gesù gli avea fatte. E tutti si maravigliavano	20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם
21 ED essendo Gesù di nuovo passato all’altra riva, in su la navicella, una gran moltitudine si raunò appresso di lui; ed egli se ne stava appresso del mare.	21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים
22 Ed ecco, un de’ capi della sinagoga, chiamato per nome Iairo, venne; e vedutolo, gli si gittò a’ piedi.	22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו
23 E lo pregava molto instantemente, dicendo: La mia figliolina è all’estremo; deh! vieni, e metti le mani sopra lei acciocchè sia salvata, ed ella viverà.	23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה
24 Ed egli se ne andò con lui, e gran moltitudine lo seguitava, e l’affollava.	24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו
25 Or una donna, che avea un flusso di sangue già da dodici anni,	25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה
26 ed avea sofferte molte cose da molti medici, ed avea speso tutto il suo, senza alcun giovamento, anzi più tosto era peggiorata;	26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד
27 avendo udito parlar di Gesù, venne di dietro, nella turba, e toccò il suo vestimento.	27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו
28 Perciocchè diceva: Se sol tocco i suoi vestimenti, sarò salva.	28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע
29 E in quello stante il flusso del suo sangue si stagnò; ed ella si avvide nel suo corpo ch’ella era guarita di quel flagello.	29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה
30 E subito Gesù, conoscendo in se stesso la virtù ch’era proceduta da lui, rivoltosi nella turba, disse: Chi mi ha toccati i vestimenti?	30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי
31 Ed i suoi discepoli gli dissero: Tu vedi la turba che ti affolla, e dici: Chi mi ha toccato?	31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי
32 Ma egli guardava pure attorno, per veder colei che avea ciò fatto.	32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת
33 E la donna, paurosa, e tremante, sapendo ciò ch’era stato fatto in lei, venne, e gli si gittò a’ piedi, e gli disse tutta la verità.	33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה
34 Ma egli le disse: Figliuola, la tua fede ti ha salvata; vattene in pace, e sii guarita del tuo flagello	34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך
35 Mentre egli parlava ancora, vennero alcuni di casa del capo della sinagoga, dicendo: La tua figliuola è morta; perchè dài più molestia al Maestro?	35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה
36 Ma subito Gesù, udito ciò che si diceva, disse al capo della sinagoga: Non temere, credi solamente.	36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה
37 E non permise che alcuno lo seguitasse, se non Pietro, e Giacomo, e Giovanni, fratel di Giacomo.	37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב
38 E venne in casa del capo della sinagoga, e vide quivi un grande strepito, gente che piangevano, e facevano un grande urlare.	38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה
39 Ed entrato dentro, disse loro: Perchè fate tanto romore, e tanti pianti? la fanciulla non è morta, ma dorme.	39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא
40 Ed essi si ridevan di lui. Ma egli, messi fuori tutti, prese seco il padre e la madre della fanciulla, e coloro ch’erano con lui, ed entrò là dove la fanciulla giaceva.	40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה
41 E presa la fanciulla per la mano, le disse: Talita cumi; il che, interpretato, vuol dire: Fanciulla io tel dico, levati.	41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא
42 E subito la fanciullina si levò, e camminava; perciocchè era d’età di dodici anni. Ed essi sbigottirono di grande sbigottimento.	42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה
43 Ed egli comandò loro molto strettamente, che niuno lo sapesse; e ordinò che si desse da mangiare alla fanciulla	43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול