Zaccaria 3

DIODATI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 POI il Signore mi fece veder Iosua, sommo sacerdote, che stava ritto in piè davanti all’Angelo del Signore; e Satana stava alla sua destra, per essergli contra, come parte avversa.	1 וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהֹושֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינֹו לְשִׂטְנֹו
2 E il Signore disse a Satana: Sgriditi il Signore, o Satana; sgriditi il Signore, che ha eletta Gerusalemme; non è costui un tizzone scampato dal fuoco?	2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלֹוא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ
3 Or Iosua era vestito di vestimenti sozzi, e stava ritto in piè davanti all’Angelo.	3 וִיהֹושֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צֹואִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ
4 E l’Angelo prese a dire in questa maniera a quelli che stavano ritti davanti a lui: Toglietegli d’addosso quei vestimenti sozzi. Poi gli disse: Vedi, io ho rimossa d’addosso a te la tua iniquità, e t’ho vestito di vestimenti nuovi.	4 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצֹות
5 Ho parimente detto: Mettaglisi una tiara netta in sul capo. Coloro adunque gli misero un tiara netta in sul capo, e lo vestirono di vestimenti nuovi. Or l’Angelo del Signore stava in piè.	5 וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד
6 E l’Angelo del Signore protestò a Iosua, dicendo:	6 וַיָּעַד מַלְאַךְ יְהוָה בִּיהֹושֻׁעַ לֵאמֹר
7 Così ha detto il Signor degli eserciti: Se tu cammini nelle mie vie, ed osservi ciò che io ho ordinato che si osservi, tu giudicherai la mia Casa, e guarderai i miei cortili; ed io ti darò di camminare fra costoro che son qui presenti	7 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם־אַתָּה תָּדִין אֶת־בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת־חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה
8 Or ascolta, Iosua, sommo sacerdote, tu, e i tuoi compagni, che seggono nel tuo cospetto; perciocchè voi siete uomini di prodigio; perciocchè, ecco, io adduco il mio Servitore, il Germoglio.	8 שְׁמַע־נָא יְהֹושֻׁעַ ׀ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי־אַנְשֵׁי מֹופֵת הֵמָּה כִּי־הִנְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְדִּי צֶמַח
9 Perciocchè, ecco, la pietra, che io ho posta davanti a Iosua; sopra quell’una pietra vi sono sette occhi: ecco, io scolpisco la scultura di essa, dice il Signor degli eserciti; e torrò via l’iniquità di questo paese in un giorno.	9 כִּי ׀ הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהֹושֻׁעַ עַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּמַשְׁתִּי אֶת־עֲוֹן הָאָרֶץ־הַהִיא בְּיֹום אֶחָד
10 In quel giorno, dice il Signor degli eserciti, voi chiamerete ciascuno il suo compagno sotto alla vite, e sotto al fico	10 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל־תַּחַת תְּאֵנָה
	11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים
	12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד
	13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ
	14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת
	15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם
	16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלֹּתָם
	17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ
	18 אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם
	19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן יִסָּכֵר כָּל־פֶּה וְהָיָה כָל־הָעוֹלָם מְחֻיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים
	20 יַעַן אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא
	21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֹר יָצָאָה אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים
	22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין הַבְדֵּל
	23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה
	24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
	25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשֹוּ לְפָנִים בְּעֵת חֶמְלַת אֱלֹהִים
	26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת לִהְיוֹתוֹ צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ
	27 וְעַתָּה אַיֵּה הַהִתְהַלְלוּת הֲלֹא נִשְׁבָּתָה וְעַל־יְדֵי תוֹרַת־מָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה
	28 לָכֵן נַחֲשֹׁב כִּי בֶאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה
	29 אוֹ הַאֱלֹהִים רַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא
	30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה
	31 וְעַתָּה הַמְבַטְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה