Giobbe 12

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E GIOBBE rispose, e disse:	1 ויען איוב ויאמר
2 Sì, veramente voi siete tutt’un popolo, E la sapienza morrà con voi.	2 אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה
3 Anch’io ho senno come voi; Io non sono da men di voi; Ed appo cui non sono cotali cose?	3 גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה
4 Io son quell’uomo ch’è schernito dal suo amico; Ma un tale invoca Iddio, ed egli gli risponderà; L’uomo giusto ed intiero è schernito.	4 שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים
5 Colui che sta per isdrucciolare col piè, E, per estimazione di chi è felice, un tizzone sprezzato	5 לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל
6 I tabernacoli de’ ladroni prosperano, E v’è ogni sicurtà per quelli che dispettano Iddio, Nelle cui mani egli fa cadere ciò che desiderano.	6 ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו
7 E in vero, domandane pur le bestie, ed esse tu l’insegneranno; E gli uccelli del cielo, ed essi te lo dichiareranno;	7 ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך
8 Ovvero, ragionane con la terra, ed essa te l’insegnerà; I pesci del mare eziandio te lo racconteranno.	8 או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים
9 Fra tutte queste creature, Quale è quella che non sappia che la mano del Signore fa questo?	9 מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת
10 Nella cui mano è l’anima d’ogni uomo vivente, E lo spirito d’ogni carne umana.	10 אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש
11 L’orecchio non prova egli le parole, Come il palato assapora le vivande?	11 הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו
12 Ne’ vecchi è la sapienza, E nella grande età è la prudenza.	12 בישישים חכמה וארך ימים תבונה
13 Appo lui è la sapienza e la forza; A lui appartiene il consiglio e l’intelligenza.	13 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה
14 Ecco, se egli ruina, la cosa non può esser riedificata; Se serra alcuno, non gli può essere aperto.	14 הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח
15 Ecco, se egli rattiene le acque, elle si seccano; E se le lascia scorrere, rivoltano la terra sottosopra.	15 הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ
16 Appo lui è forza e ragione; A lui appartiene chi erra, e chi fa errare.	16 עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה
17 Egli ne mena i consiglieri spogliati, E fa impazzare i giudici.	17 מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל
18 Egli scioglie il legame dei re, E stringe la cinghia sopra i lor propri lombi.	18 מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם
19 Egli ne mena i rettori spogliati, E sovverte i possenti.	19 מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף
20 Egli toglie la favella agli eloquenti, E leva il senno a’ vecchi.	20 מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח
21 Egli spande lo sprezzo sopra i nobili, E rallenta la cintura de’ possenti.	21 שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה
22 Egli rivela le cose profonde, traendole fuor delle tenebre; E mette fuori alla luce l’ombra della morte.	22 מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות
23 Egli accresce le nazioni, ed altesì le distrugge; Egli sparge le genti, ed altresì le riduce insieme.	23 משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם
24 Egli toglie il senno a’ capi de’ popoli della terra, E li fa andar vagando per luoghi deserti, ove non ha via alcuna.	24 מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך
25 Vanno a tentone per le tenebre, senza luce alcuna: Ed egli li fa andare errando come un uomo ebbro	25 ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור