Primo libro delle Cronache 14

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 OR Hiram, re di Tiro, mandò a Davide ambasciatori, e legname di cedro, e muratori, e legnaiuoli, per edificargli una casa.	1 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית
2 E Davide riconobbe che il Signore l’avea stabilito re sopra Israele; perciocchè il suo regno era grandemente innalzato, per amor d’Israele, suo popolo.	2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל
3 E Davide prese ancora delle mogli in Gerusalemme, e generò ancora figliuoli e figliuole.	3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות
4 E questi sono i nomi de’ figliuoli che gli nacquero in Gerusalemme: Sammua, e Sobab, e Natan, e Salomone,	4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה
5 ed Ibhar, ed Elisua, ed Elpelet,	5 ויבחר ואלישוע ואלפלט
6 e Noga, e Nefeg, e Iafia,	6 ונגה ונפג ויפיע
7 ed Elisama, e Beelsada, ed Elifelet	7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט
8 Ora, quando i Filistei ebbero inteso che Davide era stato unto re sopra tutto Israele, salirono tutti, per cercar Davide. E Davide, avendo ciò inteso, uscì loro incontro.	8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם
9 Ed i Filistei vennero, e si sparsero per la valle de’ Rafei.	9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים
10 Allora Davide domandò Iddio, dicendo: Salirò io contro a’ Filistei? e me li darai tu nelle mani? E il Signore gli disse: Sali, ed io te li darò nelle mani.	10 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך
11 Essi adunque salirono in Baal-perasim, e Davide li percosse quivi, e disse: Iddio ha rotti per mia mano i miei nemici; a guisa d’una inondazione d’acqua; perciò quel luogo fu chiamato Baal-perasim.	11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים
12 Ed i Filistei lasciarono quivi i lor dii; e per comandamento di Davide, furono bruciati col fuoco.	12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש
13 Or i Filistei si sparsero un’altra volta per quella valle.	13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק
14 E Davide domandò di nuovo Iddio. E Iddio gli disse: Non salir dietro a loro; rivolgiti d’incontro a loro, e va’ sopra loro dirincontro a’ gelsi.	14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים
15 E quando tu udirai un calpestio sopra le cime de’ gelsi, allora esci fuori in battaglia; perciocchè Iddio sarà uscito davanti a te, per percuotere il campo dei Filistei.	15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים
16 E Davide fece come Iddio gli avea comandato; e il campo de’ Filstei fu percosso da Gabaon fino a Ghezer.	16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה
17 E la fama di Davide si sparse per tutti i paesi; e il Signore mise spavento di lui in tutte le genti	17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים