Marcos 5

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Llegaron a la otra orilla del mar, a la región de los gerasenos.	1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים
2 Apenas Jesús desembarcó, le salió al encuentro desde el cementerio un hombre poseído por un espíritu impuro.	2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו
3 El habitaba en los sepulcros, y nadie podía sujetarlo, ni siquiera con cadenas.	3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו
4 Muchas veces lo habían atado con grillos y cadenas pero el había roto las cadenas y destrozado los grillos, y nadie podía dominarlo.	4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו
5 Día y noche, vagaba entre los sepulcros y por la montaña, dando alaridos e hiriéndose con piedras.	5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים
6 Al ver de lejos a Jesús, vino corriendo a postrarse ante él,	6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו
7 gritando con fuerza: «¿Qué quieres de mí, Jesús, Hijo de Dios, el Altísimo? ¡Te conjuro por Dios, no me atormentes!».	7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני
8 Porque Jesús le había dicho: «¡Sal de este hombre, espíritu impuro!».	8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה
9 Después le preguntó: «¿Cuál es tu nombre?». El respondió: «Mi nombre es Legión, porque somos muchos».	9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו
10 Y le rogaba con insistencia que no lo expulsara de aquella región.	10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ
11 Había allí una gran piara de cerdos que estaba paciendo en la montaña.	11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים
12 Los espíritus impuros suplicaron a Jesús: «Envíanos a los cerdos, para que entremos en ellos».	12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם
13 El se lo permitió. Entonces los espíritus impuros salieron de aquel hombre, entraron en los cerdos, y desde lo alto del acantilado, toda la piara –unos dos mil animales– se precipitó al mar y se ahogó.	13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים
14 Los cuidadores huyeron y difundieron la noticia en la ciudad y en los poblados. La gente fue a ver qué había sucedido.	14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה
15 Cuando llegaron adonde estaba Jesús, vieron sentado, vestido y en su sano juicio, al que había estado poseído por aquella Legión, y se llenaron de temor.	15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו
16 Los testigos del hecho les contaron lo que había sucedido con el endemoniado y con los cerdos.	16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים
17 Entonces empezaron a pedir a Jesús que se alejara de su territorio.	17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם
18 En el momento de embarcarse, el hombre que había estado endemoniado le pidió que lo dejara quedarse con él.	18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו
19 Jesús no se lo permitió, sino que le dijo: «Vete a tu casa con tu familia, y anúnciales todo lo que el Señor hizo contigo al compadecerse de ti».	19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך
20 El hombre se fue y comenzó a proclamar por la región de la Decápolis lo que Jesús había hecho por él, y todos quedaban admirados.	20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם
21 Cuando Jesús regresó en la barca a la otra orilla, una gran multitud se reunió a su alrededor, y él se quedó junto al mar.	21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים
22 Entonces llegó uno de los jefes de la sinagoga, llamado Jairo, y al verlo, se arrojó a sus pies,	22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו
23 rogándole con insistencia: «Mi hijita se está muriendo; ven a imponerle las manos, para que se cure y viva».	23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה
24 Jesús fue con él y lo seguía una gran multitud que lo apretaba por todos lados.	24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו
25 Se encontraba allí una mujer que desde hacia doce años padecía de hemorragias.	25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה
26 Había sufrido mucho en manos de numerosos médicos y gastado todos sus bienes sin resultado; al contrario, cada vez estaba peor.	26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד
27 Como había oído hablar de Jesús, se le acercó por detrás, entre la multitud, y tocó su manto,	27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו
28 porque pensaba: «Con sólo tocar su manto quedaré curada».	28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע
29 Inmediatamente cesó la hemorragia, y ella sintió en su cuerpo que estaba curada de su mal.	29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה
30 Jesús se dio cuenta en seguida de la fuerza que había salido de él, se dio vuelta y, dirigiéndose a la multitud, preguntó: «¿Quién tocó mi manto?».	30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי
31 Sus discípulos le dijeron: «¿Ves que la gente te aprieta por todas partes y preguntas quién te ha tocado?».	31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי
32 Pero él seguía mirando a su alrededor, para ver quién había sido.	32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת
33 Entonces la mujer, muy asustada y temblando, porque sabía bien lo que le había ocurrido, fue a arrojarse a los pies y le confesó toda la verdad.	33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה
34 Jesús le dijo: «Hija, tu fe te ha salvado. Vete en paz, y queda curada de tu enfermedad».	34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך
35 Todavía estaba hablando, cuando llegaron unas personas de la casa del jefe de la sinagoga y le dijeron: «Tu hija ya murió; ¿para qué vas a seguir molestando al Maestro?».	35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה
36 Pero Jesús, sin tener en cuenta esas palabras, dijo al jefe de la sinagoga: «No temas, basta que creas».	36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה
37 Y sin permitir que nadie lo acompañara, excepto Pedro, Santiago y Juan, el hermano de Santiago,	37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב
38 fue a casa del jefe de la sinagoga. Allí vio un gran alboroto, y gente que lloraba y gritaba.	38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה
39 Al entrar, les dijo: «¿Por qué se alborotan y lloran? La niña no está muerta, sino que duerme».	39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא
40 Y se burlaban de él. Pero Jesús hizo salir a todos, y tomando consigo al padre y a la madre de la niña, y a los que venían con él, entró donde ella estaba.	40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה
41 La tomó de la mano y le dijo: «Talitá kum», que significa: «¡Niña, yo te lo ordeno, levántate».	41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא
42 En seguida la niña, que ya tenía doce años, se levantó y comenzó a caminar. Ellos, entonces, se llenaron de asombro,	42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה
43 y él les mandó insistentemente que nadie se enterara de lo sucedido. Después dijo que le dieran de comer.	43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול