Mateo 25

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Por eso, el Reino de los Cielos será semejante a diez jóvenes que fueron con sus lámparas al encuentro del esposo.	1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
2 Cinco de ellas eran necias y cinco, prudentes.	2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות
3 Las necias tomaron sus lámparas, pero sin proveerse de aceite,	3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
4 mientras que las prudentes tomaron sus lámparas y también llenaron de aceite sus frascos.	4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
5 Como el esposo se hacía esperar, les entró sueño a todas y se quedaron dormidas.	5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
6 Pero a medianoche se oyó un grito: "¡Ya viene el esposo, salgan a su encuentro!".	6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו
7 Entonces las jóvenes se despertaron y prepararon sus lámparas.	7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
8 Las necias dijeron a las prudentes: "¿Podrían darnos un poco de aceite, porque nuestras lámparas se apagan?".	8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
9 Pero estas les respondieron: "No va a alcanzar para todas. Es mejor que vayan a comprarlo al mercado".	9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
10 Mientras tanto, llegó el esposo: las que estaban preparadas entraron con él en la sala nupcial y se cerró la puerta.	10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת
11 Después llegaron las otras jóvenes y dijeron: "Señor, señor, ábrenos",	11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
12 pero él respondió: "Les aseguro que no las conozco".	12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
13 Estén prevenidos, porque no saben el día ni la hora.	13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם
14 El reino de los Cielos es también como un hombre que, al salir de viaje, llamó a sus servidores y les confió sus bienes.	14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו
15 A uno le dio cinco talentos, a otro dos, y uno solo a un tercero, a cada uno según su capacidad; y después partió. En seguida,	15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם
16 el que había recibido cinco talentos, fue a negociar con ellos y ganó otros cinco.	16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות
17 De la misma manera, el que recibió dos, ganó otros dos,	17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
18 pero el que recibió uno solo, hizo un pozo y enterró el dinero de su señor.	18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
19 Después de un largo tiempo, llegó el señor y arregló las cuentas con sus servidores.	19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
20 El que había recibido los cinco talentos se adelantó y le presentó otros cinco. "Señor, le dijo, me has confiado cinco talentos: aquí están los otros cinco que he ganado".	20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
21 "Está bien, servidor bueno y fiel, le dijo su señor, ya que respondiste fielmente en lo poco, te encargaré de mucho más: entra a participar del gozo de tu señor".	21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
22 Llegó luego el que había recibido dos talentos y le dijo: "Señor, me has confiado dos talentos: aquí están los otros dos que he ganado".	22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן
23 "Está bien, servidor bueno y fiel, ya que respondiste fielmente en lo poco, te encargaré de mucho más: entra a participar del gozo de tu señor".	23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
24 Llegó luego el que había recibido un solo talento. "Señor, le dijo, sé que eres un hombre exigente: cosechas donde no has sembrado y recoges donde no has esparcido.	24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25 Por eso tuve miedo y fui a enterrar tu talento: ¡aquí tienes lo tuyo!".	25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך
26 Pero el señor le respondió: "Servidor malo y perezoso, si sabías que cosecho donde no he sembrado y recojo donde no he esparcido,	26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
27 tendrías que haber colocado el dinero en el banco, y así, a mi regreso, lo hubiera recuperado con intereses.	27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית
28 Quítenle el talento para dárselo al que tiene diez,	28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים
29 porque a quien tiene, se le dará y tendrá de más, pero al que no tiene, se le quitará aun lo que tiene.	29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו
30 Echen afuera, a las tinieblas, a este servidor inútil; allí habrá llanto y rechinar de dientes".	30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
31 Cuando el Hijo del hombre venga en su gloria rodeado de todos los ángeles, se sentará en su trono glorioso.	31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
32 Todas las naciones serán reunidas en su presencia, y él separará a unos de otros, como el pastor separa las ovejas de los cabritos,	32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים
33 y pondrá a aquellas a su derecha y a estos a su izquierda.	33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
34 Entonces el Rey dirá a los que tenga a su derecha: "Vengan, benditos de mi Padre, y reciban en herencia el Reino que les fue preparado desde el comienzo del mundo,	34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
35 porque tuve hambre, y ustedes me dieron de comer; tuve sed, y me dieron de beber; estaba de paso, y me alojaron;	35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני
36 desnudo, y me vistieron; enfermo, y me visitaron; preso, y me vinieron a ver".	36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
37 Los justos le responderán: "Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, y te dimos de comer; sediento, y te dimos de beber?	37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
38 ¿Cuándo te vimos de paso, y te alojamos; desnudo, y te vestimos?	38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך
39 ¿Cuándo te vimos enfermo o preso, y fuimos a verte?".	39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
40 Y el Rey les responderá: "Les aseguro que cada vez que lo hicieron con el más pequeño de mis hermanos, lo hicieron conmigo".	40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
41 Luego dirá a los de su izquierda: "Aléjense de mí, malditos; vayan al fuego eterno que fue preparado para el demonio y sus ángeles,	41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
42 porque tuve hambre, y ustedes no me dieron de comer; tuve sed, y no me dieron de beber;	42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
43 estaba de paso, y no me alojaron; desnudo, y no me vistieron; enfermo y preso, y no me visitaron".	43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
44 Estos, a su vez, le preguntarán: "Señor, ¿cuando te vimos hambriento o sediento, de paso o desnudo, enfermo o preso, y no te hemos socorrido?".	44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
45 Y él les responderá: "Les aseguro que cada vez que no lo hicieron con el más pequeño de mis hermanos, tampoco lo hicieron conmigo".	45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
46 Estos irán al castigo eterno, y los justos a la Vida eterna».	46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם